סיומת/ שי דוידס
אז זהו,
זה נגמר.
אני מניח ראשי על חזה
ומקשיב לנשימותיה.
עולה, יורדת
ממשיכה לרדת
ועולה
בטנה.
שמנמנה, עגולה
נמתחת על כף ידי.
אני לוקח עוד שאיפה
ומסתלק.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ויש שחושבים (שבסוגריים נמצא הכל). [ליצירה]
- [ליצירה] תודה למסר כפול [ליצירה]
- [ליצירה] ערוגה, אם זה מה שישתיק אותך... [ליצירה]
- [ליצירה] וואו עדי, כל הכבוד!! [ליצירה]
- [ליצירה] למה רגליים קרות? לא צריך משהו עמוק יותר אך קליל? [ליצירה]
- [ליצירה] מסכים עם כל מילה של תומרית. זו הייתה הכוונה. [ליצירה]
- [ליצירה] השיר עומד כשיר. כשי- לא זו כוונתי אלא התהליך של ההסתכלות הפנימית, שרבים מאיתנו שוכחים לעשות, מביאה לצמיחה והתחברות, אהבת ה"אני" וקבלתו. [ליצירה]
- [ליצירה] מישכי באפך מישכי כי אזל הנייר ודברים רבים עוד יבואו. לכלכי חולצתך הכתימי אין איש מחכה לך מלבדי מחמם כפות רגליי על המפזר. [ליצירה]
- [ליצירה] "בראשית ברא אלוהים את השמים והארץ והארץ הייתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום רוח אלוהים מרחפת על פני המים..." ארז. עומר. ושאר רוחות. [ליצירה]
- [ליצירה] ילדה, 1.מה יש נקודה אחרי המילה "עתה" בסוף? 2. המעבר מ"אהובינו" (שורה שמינית מהסוף) ל"אהובך" (לוש שורות אחר כך).. לא ברור. אני הייתימסיים את השיר אחרי המילה "חזרה" (שורה תשיעית מהסוף). שיר חזק. [ליצירה]
תגובות