סיומת/ שי דוידס
אז זהו,
זה נגמר.
אני מניח ראשי על חזה
ומקשיב לנשימותיה.
עולה, יורדת
ממשיכה לרדת
ועולה
בטנה.
שמנמנה, עגולה
נמתחת על כף ידי.
אני לוקח עוד שאיפה
ומסתלק.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הסוגריים הוסרו. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. אני... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה מנחם. כל הכבוד על הזיכרון. [ליצירה]
- [ליצירה] אח, אם רק היה מסתדר לו החרוז האחרון. [ליצירה]
- [ליצירה] :) [ליצירה]
- [ליצירה] הגהינום. מקום אהוב וגם חשוב לשם נגיע נעשה סיבוב נפגוש את כולם חברים מכרים כי כל אחד מחביא בפנים שד קטן מלוכלך ועלוב שמידי פעם יוצא מהכלוב ועושה בנו מעשים מגונים אין יכולת ואין מעצורים אז בואו בואו אלינו לגיהנם כניסה חופשית ולא רק היום. [ליצירה]
- [ליצירה] לא מובן, אה? לא נורא. לקחתי את זה בחשבון... [ליצירה]
- [ליצירה] "מחלת עור" [ליצירה]
- [ליצירה] ע........ [ליצירה]
- [ליצירה] צחית היקרה, שתי השורות הראשונות הן מפתח להבנת השיר. עליהם הוא מתבסס. הם ה"עצמימים". זרימה? אין הכוונה בשתי השורות הראשונות כי הן כמעין כותרות בפני עצמן. הזרימה - גוף השיר- בהמשך. [ליצירה]
תגובות