[ליצירה]
א.אכן הומה.. כל מילה- עולם. "העיצוב" מיוחד אך מעביר תחושה של פשטות, התוכן פשוט אך מעביר תחושה מיוחדת. אני מתכוונת לומר, שהשיר הינו מגלה נימי נפש ורוח מסתוריים ביותר, ערטילאיים, במיוחד כשהשיר קצר.. ועם זאת ולמרות זאת הוא מביע באופן ישיר הרבה מאד. הקורא נפגש עם השיר ולא מרגיש שהוא "אחר" מדי, ממש לא. הוא לא קשה לעיכול, רחוק ממוזר או גובל בחוסר הגיון, לא מזעזע, למרות שללא ספק יכל להיות כזה. הוא שיר שבפשטותו העלה רבדים עמוקים אנושיים-לא אנושיים.
ב. עוד דבר, בחרת מלים בנאליות כשכל אחת כשלעצמה ויצרת משהו חדש, רחוק מלהיות קיטש, זהו הישג לא רגיל.
ג. השיר רוטט, לוהט, חי. דווקא מתוך התהום המתגבר..
הודי למכאוביו..
אבק שוקע, אולי עכשיו אפשר
לבקש את האור הרגוע
בין שברי הענן נשפך הזוהר
המבקש את הים שעזבתי מזמן
שובי אלי בספינה לא נראית
השיקי את הלב המבקש להפליג
שובי אלי, שובי אלי
לומד לגעת, לחולל סערה
לעמוד מול חרבו של האור
ייפתחו שערים בהיכלי תהילה
ותשובי לנשוב, רוח גדולה
('אבק שוקע', מיכה שטרית)
[ליצירה]
כה פיוטי, אהבתי את השפה הגבוהה ואת הזרימה של השיר:
נותר לי קצה שורש
בשפל הטוֹר
מעט מדבשו היה לו מלוח
וחֵבֵל הדשן
בִּבְכי ומספוא
היה אז ללב הדמים השכוח
[ליצירה]
ואו, זה גדול:
בָקעה נגינתי
לא זִמרה מעולם
זִמרת חֵי דְווַאים
עוד נישאת מעוּלם
מריר עיתי
ומט אֵפֵר ודם
תימח מאיתי
תומתי
בתיתם
כמה קשה להוציא את המנגינה בתנאים כה קשים של אפר ודם. ויחד איתה יוצאת תומתו של הדובר ב"תיתם"
מקסים!
[ליצירה]
מחשמל!
כמה אש! ממש חיים רוטטים! מין תודעה שמחפשת את עצמה להגיע לאנשהו..
אהבתי את הפנייה לקורא ב"קצת מרתיע, אכן"- זה נותן אתנחתא לנשום ואולי מעט להתקרר. שיר שהוא פשוט מבול!
תודה לך