ישבתי לכתוב לך תודה לאיה שחר שעיבדה ושיפרה את השיר המקורי | |
| נשלח | מעמוד היוצר |
|---|
מסר כפול
-
לא משורר לא סופר
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הרבה רבה יותר טוב. יפה [ליצירה]
- [ליצירה] יש לי בעיה עם הסיום של "בלי שיר"... בעיני זה מוריד מהערך של השיר... וכבר הגבתי על הגרסה הקודמת בעניין הזה. מה שכן זה נראה כאילו יש סתירה פנימית בשיר: "אז כתבתי כאן מילים שכולם יבינו והם לא יהיו - רק ביננו" אבל שים לב שנכתב השיר, ונכתבו המילים! רק שאינם מתייחדות דווקא לזוג בשיר. ומצד שני: "ונבין זה את זו, בלי שיר." למה נכתב פה שאין שיר??? הרי ודאי שיש! לעניות דעתי, העניין הזה, ששיר שלא מייחד את הזוג לבדו לא נחשב "שיר", אינו נכון כלל. אבל פה זה כבר עניין של תפישה, ואשמח לשמוע את דעתך על כך! [אני עדיין בשלי, הגירסא הראשונה הייתה לדעתי הכי טובה.] ערב נעים! [ליצירה]
- [ליצירה] איש התווים היקר, א. הגרסה הראשונה הוסרה בגלל תקרית מביכה של ויכוח בין המגיבים שהדרדרה להשמצות אישיות, דבר שהעכיר את באווירה הנימוסית והמפרגנת באתר (גם בקורת עניינית יכולה להיות מפרגנת ופוריה. בזכות הביקורת שיפרתי הרבה שירים שלי. דוגמה, ראה דברי התודה בסוף הגרסה השלישית לאיה שחר שהפכה, לטעמי, את הרעיון של הגרסה המקורית לשירה פואטית). ב. הייתי משייך את השיר לארספואטיקה - כלומר: שיר שמבטא מסר על עצם כתיבת שירה. במקרה הזה מדובר שהקשר האישי באמצעות שיר, לא צלח ולכן הכותב אומר: " שיר שמובן לכולם - השיר הנ"ל - אינו מבטא את הקשר הזוגי, וגם בלי שיר יש דרכים ליצור קשר בין בני זוג". שים לב שפעמים רבות שירי אהבה הם מונולוגים של האוהב לאוזני נאהב. קשר בין אוהבים הוא דיאלוג אינטימי בין בני זוג. כוונתי בשיר הזה היתה לומר באמצעות שיר שפונה לקהל הקוראים, שהרעיון להביע את הרגשות במונולוג עשוי "לפספס" את הדיאלוג הזה. לסיכום: המסר הוא לקהל הקוראים. הדיאלוג הוא של זוג ויכול להתקיים גם "בלי שיר". בעבר כתבתי גם שירי אהבה שהם דיאלוגים. אני מקווה שהסברתי את גישתי היטב, וזכותך לא לקבל אותה. קרא את השיר שוב ותראה אם הוא תואם את ההסבר לגישה שלי. מסר [ליצירה]
- [ליצירה] מצטערת... אהבתי יותר את הגירסה הקודמת. היא הרבה יותר ישירה ופשוטה, ועם זאת מתוחכמת, וזה יותר מדגיש את האמירה לטעמי... (אמירה נוקבת להפליא!) [ליצירה]
- [ליצירה] א. תודה לשי ולכל התגובות- גם בשמי. ב. אני עוד הייתי מבצעת עריכה עם חיתוך כמה מהשורות- מסר, ביננו כבר התכתבנו על זה, ואני נשארת בדעתי,יש מילים שעוצמתם נבלעת בשורה בה הן ממוקמות: למשל- המילה "שיר" בבית הראשון- הייתי מורידה אותה שורה שתעמוד בפני עצמה שהרי היא- היא העניין. ועוד- המילה- "עדיף" מבחינתי ראויה, גם היא, לשורה עצמאית. ואולי זה סתם עניין של סגנון... בכל מקרה- אהבתי מאוד את הגרסה הראשונה- כפי שכבר הגבתי עליה, והגרסה הזו- למרות שבסיסה והרעיון שלה זהים- שונה במאוד. זוהי יותר שירה בעיני (וסליחה על חוסר האובייקטיביות) ולמרות זאת ואולי- בגלל זה- הגרסה הראשונה היתה מקסימה, משהו בתמימות ובפשטות שלה נגע. לסיום: זיכית אותנו בדיוני שירה פורים ומפרים ולהיות והיינו עדים לתהליך של יצירה אמיתית, התפתחות והבשלה. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכל המגיבים, אהבתי את העובדה, שאותו שיר בשלוש גרסאות שונות מתקבל ע"י יוצרים שונים כל אחד לפי טעמו וראות עיניו. הרעיון הוא אותו רעיון, אבל הסגנון הפואטי הוא אישי - כל אחד לפי טעמו. זהו סוד קסמה של השירה ואני שמח שהיה לי חלק ברב-שיח על סגנונות השירה השונים. תודה לאיש התווים, לשי דוידס, לאמילי, לשיר שפירא, וכמובן ל א י ה ש ח ר שתרמה גרסה משלה שהיא האהובה עליי ביותר. מסר [ליצירה]
- [ליצירה] לאיה החביבה, שבתי ותיקנתי את השיר כפי שהצעת. אחרי הכל זו הגרסה שלך שאותה בחרתי מכל הגרסאות והיא צריכה להיות כפי שהיא נכתבה. שוב תודה מקרב לב. מסר [ליצירה]
- [ליצירה] צרפו את התגובה של אילה אברהמי לשיר של ישועות ונחמות ותקבלו את נוסחת הפלא של פאר היצירה: יופי התואר ויופי הנפש הכרוכים זה בזה. [ליצירה]
- [ליצירה] שי ידידי, השיר הזה מכיל שני חלקים. חלק ראשון הוא הפנטזיה. אני מפנטז שהיא מסתכלת בי, אני מנחש שהיא מפנטזת עליי. ואז בא החלק השני: ההתפכחות: זו רק פנטזיה שלי שהיא מביטה בי. כן - זו מהותה של הפנטזיה ! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה למגיבים ולמחמאות. הסיפור מאחורי היצירה הזאת הוא שכתבתי את חלק א. ראשון ורק ממנו באה לי ההשראה לחלק ב. כיוון ש- א. הוא מקור ההשראה, לא רציתי לוותר עליו, ולכן החלטתי לצרף את שניהם ביחד. עבורי זה שיעור איך לחשוב על רעיון ליצירה, להעלות אותה על הכתב, ואז בהשראתה לכתוב יצירה מפותחת יותר, ושתיהן חשובות להתפתחות של שיר. אז אשמח אם תקבלו את ה-"גחמה" הזאת כמו שהיא. באשר לשינויים שהצעתם בגוף השיר אחשוב על כך ואתקן. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה אמרת, ושורות רבות אכתוב בכל אותם רגעים שתקדישי לי, כי את הרי ידעת שאהבתנו היא מחרוזת של טרופים זמניים גולשת לעבר הנצח...... [ליצירה]
- [ליצירה] מוצא חן בעיני צרוף המילים: "...הַכְּלִי שֶׁיָּצָרְתָּ לִשְׁלִיחוּתְךָ כָּל כָּךְ שָׁלֵם כָּל כָּךְ שָׁבוּר" זה תואם את התחושה האנושית למרות העובדה שהמציאות היא אחדות של ניגודים לא כולנו מבחינים בכך. ראי שירי "עיר זרה" שמסתיים במילים: "עיר מוכרת, עיר זרה". הייתי אומר גם שישותנו היא הדבק שמחבר את את השברים ויוצרת מהשברים כלי אחד. מסר [ליצירה]
- [ליצירה] איה יקרה, תודה על המחמאות. זה פשוט עושה לי חם בלב. ההערות שלך הן במקומן והטעון תיקון יתוקן מייד מסר [ליצירה]
- [ליצירה] לבן, קשה לי להסביר, אבל אני מרגיש קצת מוזר ב-"מונולוג" הזה שביניכם. אתה נשמע לי די לחוץ והיא די מאיימת בשתיקתה הרועמת. ואולי היא בכלל לא שותקת ואתה לא מספר לנו על כך? אני חושב שקצת עציצים בחדר ישפרו את המצב. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכל המגיבים, אהבתי את העובדה, שאותו שיר בשלוש גרסאות שונות מתקבל ע"י יוצרים שונים כל אחד לפי טעמו וראות עיניו. הרעיון הוא אותו רעיון, אבל הסגנון הפואטי הוא אישי - כל אחד לפי טעמו. זהו סוד קסמה של השירה ואני שמח שהיה לי חלק ברב-שיח על סגנונות השירה השונים. תודה לאיש התווים, לשי דוידס, לאמילי, לשיר שפירא, וכמובן ל א י ה ש ח ר שתרמה גרסה משלה שהיא האהובה עליי ביותר. מסר [ליצירה]
- [ליצירה] מבלי להזדהות ולהציג את אמונתי אתן לך כמה טיפים: 1. פתגם ערבי אומר: " מי שאינו מפחד מאלוהים, פְּחַד ממנו" 2. קראתי: "מי שלא מאמין, ההגיון משטה בו" 3. קראתי: "ההגיון מקור המחשבה. האמונה מקור האהבה." 4. פעם שאלו אותי: "אתה מאמין המדע ?" 5. פעם שאלתי מישהו שניסה להסביר לי את "עקרונות האתאיזם", אם אתאיזם זו דת. [ליצירה]
- [ליצירה] לבן, אתה יודע מה, נתת לי רעיון אדיר. אז אם לא תמהר ותגנוב לי אותו, אז תראה חיבור (או אולי שיר) בקרוב. שבת שלום מסר [ליצירה]
תגובות