בהפסקה יצאנו לאכול.
את דיברת על לאו-צה
ואני בהיתי בך שותה שוקו.
את אומרת שרזית
ואני משמין עם כל שלוק.
אחר כך, בחזרה,
לקחת את ידי ואמרת
"קרה"
כשהפניתי גב
כעסת ואמרת שאני קר.
אני
יורה מבטים
שלא תראי.
[ליצירה]
אני לא יודעת מה אבל יש משהו נורא מושך בשירה שלך. אולי בגלל שהיא יוצאת דופן. אני מנסה להבין למה כל הסלאשים. הם קוטלים אותך נכון? טוב, אל תשים לב.
יש בזה משהו מאוד עצוב. אפשר לקרוא את זה כאילו אתה על איזה טריפ ואפשר לקרוא את זה מתוך בכי.
נוגע!
[ליצירה]
רק שתדע לך שמנחם בעצמו שלח לי הודעה בה הוא כותב שהחליט להסיר את תגובתי לך...
מקווה בכל אופן שצפית ביצירה שלי ואם לא...הפסדת!
דע את יוצרך ואת מצוותיו שמור, בן אדם!
תגובות