פנים חרושות קמטים,
השיער מתעופף
לסירוגין ברוח.
משפט בעברית,
עילגת.
חושך,
מאוחר כבר.
נשימה כבדה,
באפיסת כוחות
חוזרת
ושוב נעלמת,
מתחת לאותיות
שמתארות
את שמה.
בהרבה מהשירים שלך יש ביטויים חיים מאוד, דוגמת היצירה הזאת, הבעיה שלפעמים המסר בהם מובן מאוד כמו ב"מלחמה", ולפעמים כמו ביצירה הזאת, אני יוצאת אחרי הקריאה ולא יכולה לומר שהבנתי מה השורה התחתונה של השיר, וזה גורם לי להרגיש מפוספסת, כאילו פספסתי כאן משהו חשוב, משהו שאני צריכה לדעת.
[ליצירה]
נני היקרה
בהרבה מהשירים שלך יש ביטויים חיים מאוד, דוגמת היצירה הזאת, הבעיה שלפעמים המסר בהם מובן מאוד כמו ב"מלחמה", ולפעמים כמו ביצירה הזאת, אני יוצאת אחרי הקריאה ולא יכולה לומר שהבנתי מה השורה התחתונה של השיר, וזה גורם לי להרגיש מפוספסת, כאילו פספסתי כאן משהו חשוב, משהו שאני צריכה לדעת.
[ליצירה]
תודה יקירותי :)
כן, לצערי זה מוכר...
יותר מוכר זה שהאיש של הצילום אומר לך לא לזוז וחמש דקות הוא משאיר אותך ככה בזמן שהוא מדבר עם איזה אחות שנזכרה בדיוק עכשיו להגיד לו משו.
יופי, אני רואה שיש עתיד לסוכנות העצמות שלי :)
[ליצירה]
כמה שזה מוכר...
מי לא...
אני חושבת שכל אחד היה נותן הרבה כדי רק לדעת מה יקרה... לא הרבה... אפילו רק דבר קטן אחד... ומשמעותי... ואז לחזור ולחיות בשקט עד שזה יקרה...
אבל אין מה לעשות... אי ודאות זה חלק מהחיים.
יפה!
[ליצירה]
זה העניין, כמו שאמרת השיר יכול להתאים להרבה אנשים.
בכוונה לא יעדתי אותו למישהו מסויים, למרות שהוא כן נכתב על מישהו מסויים, בגלל שהוא מתאים לי להרבה אנשים...
כנראה מאותה סיבה אני לא מוצאת לו שם ראוי...
תודה :)
תגובות