ליבי נשבר לרסיסים
בנקודה שבין עבר להווה
בגבול שבין הליל לשחר
בין צלליות עורגות ונעות
מאיימות להכריע כל כולי,
ליבי נשבר.
ליבי נרמס לאבק דק
הזרוע על פני מדבר נכר
המיתמר פורח ועולה
בעת סערת השרב,
ליבי נרמס.
ליבי עמד מלכת
עת ראיתי פניה בחלום
הנה הפנתה אלי מבטה
אך פתע נסב מבטה אחור
ונעלמה כרגע חטוף
בכדי שלא אוכל לזכור,
ליבי עמד מלכת.
מאי 2001
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- תודה על המשוב :-) אכן, לצערנו ישנם מדריכים או מורים (כמו גם שוטרים) שעל מנת להוכיח את עצמם בעיני הציבור, הם משחקים אותה כגיבורים על הפקודים השקטים והצייתנים [ליצירה]
- [ליצירה] --- נקודה למחשבה. מבחן האמונה הוא מבחן קשה: "אספרה כבודך ולא ראיתיך, אדמך אכנך ולא ידעתיך" (מתוך שיר הכבוד ליום שבת ) [ליצירה]
- [ליצירה] נכבה? אם היינו מנוצחים לא היית כאן בכדי לכתוב את השיר. אם כי הפליטים הפלסטינים בהחלט סבלו, בין השאר בשל האחים שלהם שכמעט ולא נקפו אצבע לטובתם. דע לך שגם יהודים היו פליטים במלחמת העצמאות: יישובי הספר בנגב ובגליל התקרונו מנשים וילדים ומכוחות בלתי לוחמים. שכונות הספר בירושלים ובתל אביב התרוקנו. אמנם לאחר המלחמה שבו פליטים אלו לבתיהם. אך פליטים הם היו, ולו לכמה חודשים. אתה מתעלם מהעובדה שבין נובמבר 1947, עד מרץ 1948, בתקופה בה היישוב העברי רק התגונן, נפלו ונרצחו כ-2000 יהודים. חלק גדול מהם אזרחים. אפילו בשלוש שנות האינתיפאדה השנייה לא הגענו לכמויות שכאלו. אז אל תהיה גאון ואולי תקרא נכוחה על מלחמת העצמאות. אני בטוח שאם היית נוכח כאן ב-48 היית נלחם (או שהיית בורח מן הארץ) [ליצירה]
- [ליצירה] אין חקר לערוותכם... אוי איזה פירוש רבנו ירושלמי יתן לדבר ההזוי הזה? [ליצירה]
- [ליצירה] --- חינני, יפה ומעביר בנו את התחושות הנכונות שעוברים בני הזוג לפני כניסתם בעול הנישואין [ליצירה]
- [ליצירה] אכתוב אתחוב ואחטוף אל דף הכתיבה אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] אז מה דעתך ירושלמי על פצצת לבלוב גנים? תרשום על זה פטנט לפני שאגנוב לך את הרעיון ואתעשר, ואז אתה תתבע אותי ואז אני אגיד: "מה תה' מתלונן, הרי כתבת על זה אבל לא עשית כלום" [ליצירה]
- [ליצירה] למילותיך אמן ;-) [ליצירה]
- [ליצירה] ריח ריח של אחרי. כמו שכתבתי בשירי "ניחוח האהבה": תלוי אך בעתיד הווה ועבר..... [ליצירה]
- [ליצירה] תרבות הפנאי בהיבט שירי חדש ומפתיע, השיר עצמו הוא עיטור המקושט במילים יפות ובקומפוזיציה מעניינת בטרם (המילה הראשונה) פותחת כמו בראשית בתורה, בטרם אור ראשון, ב' פותחת שיר בפותחה את שער השירה לפני הקורא. ואז באה השורה "קרן אור ראשונה מעל העיירה" ואני מדמיין לעצמי קרן אור זוחלת מלמעלה על בתי שיכון של עיירה יחד עם גגות רעפים וצובעת אותם באור ראשון של איילת השחר, אני מדמיין לעצמי את אותו אדם קם בבוקר, פוקח את עיניו ומזדרז לסידורי הבוקר הסטנדרטים של כל אדם. אחר כך הוא רוכב על אופניו בכיוון האמור להיות מנוגד והפוך לכיוון השמש, בעצם אל השקיעה שעתידה להיות שם עוד חצי יום. שם יש את הקטע של איסוף האבנים ואחר כך אנו עוברים הישר אל החדר, ללא שהות, בלי לדעת איך חזר אל ביתו. הוא בורא בעצמו "ידיו מסתתות חיים חדשים" בהתאם למילה שהופיעה ראשונה "בטרם" הוא עושה משהו ומשתף עצמו בבריאה, כפי שקרן שמש ראשונה משתפת עצמה במעשה בראשית שחוזר על עצמו כל בוקר. [ליצירה]
תגובות