לגונת קרחוני הדה-ז'וו:
מראה טהור כתכלת ציציות.
בתוך קיפאון הנצח השתלבו-
טורקיז וכסף, לובן חרציות.
מרחץ גן-עדן לתחיה נעור
כמעיין גובר המתמלא.
חלום ישן ייקרום גידים ועור
ואד אז מן הארץ יעלה
ברוך בורא מיני החלומות,
ברוך יוצר מראית הדה-ז'וו,
אשר ברא בצלם - מצלמות
המנציחות תמונת חלום חבוא
אורי עמירם
-
בן 47, נשוי ואב לארבעה. מנהל מכירות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ----- אין מילים בפי. שיר גדול מהחיים. ואם תבדקו היטב, תראו שאני לא בדיוק אחד שסתם מפזר פה מחמאות באתר. ואגב כלנית - צופיה - אחת אפס לכלנית. גם אלתרמן למשל השתמש ב-שמה. לטעמי שמה גם יותר מתאים לשירה מאשר שם. ולא - אין כאן אילוצים ולא צליעות. פשוט שיר מושלם. [ליצירה]
- [ליצירה] ---- כמעט התלהבתי...עד שהגעתי לניבולי הפה. הרעיון הוא מטורף ומצחיק, עד הרגע שבו נייר הטואלט מקבל גם תיאורים בגוון חומחום ודומיהם. אז- זה כבר לא נונסנס- זו פשוט וולגאריות. לא מאוחר עדיין לתקן - ואז יצאת גדול! [ליצירה]
- [ליצירה] ---- הלינקים האלה מוכרים וחביבים, אך אינם פותרים את הבעייה כי העובדה היא שאחרי עשרים וארבע שעות היצירה כבר "מתה" מבחינת תשומת הלב שהיא מקבלת . והראייה- הסתכלו בתגובות הזורמות כאן- רק לעיתים נדירות תמצאו תגובה על יצירה שכבר חל עליה חוק ההתיישנות. אני עדיין חושב שההצעה שלי תחייה יצירות שנקברו בעודן באיבן ותיתן להן "הזדמנות נוספת". [ליצירה]
- [ליצירה] מסקרן...מאחורי כל זה עומדת חוויה בלתי ברורה...וסליחה על הדקדקנות אבל צ"ל מין שקט רועם ולא מן שקט רועם...אלא אם כן בלחם המדבר עסקינן [ליצירה]
- [ליצירה] ----- נושא אלומותיו - נשמע רעיון נהדר. אולי באמת צריך לפתוח אתר אינטרנט שבו הורים ינסו למצוא שידוך כשר לילדיהם... השירשור הזה אבל ממש לא קשור לזה. אני דווקא חזרתי אליו כדי לתבוע את עלבונה של הבת שלי ואחת הגולשות פה כדרך אגב ביקשה הצעות שידוך לעצמה. אלא שבניגוד להבנתך, הפואנטה כאן כמובן אינה התוכן עצמו כי אם שנינות החריזה. אם זה מיצה את עצמו או לא - לא אתה תחליט. יש כאן מסתבר אנשים שמתענגים על חריזה שנונה ולחובבי הז'אנר הזה - זה לא מסוג הדברים שממצים את עצמם. למה דידי מנוסי למשל ממשיך כבר חצי יובל לכתוב חרוזים שנונים בידיעות אחרונות? לא כל אחד חייב לקרוא את זה. בוודאי לא מי שלא יודע להעריך מקאמה אמיתית. אגב, מה שבטוח מיצה את עצמו זה תפקיד המשתלח הציני התורן שנטלת כאן על עצמך. לי היה נדמה בכלל שכבר מזמן עזבת אותנו בטריקת דלת. [ליצירה]
- [ליצירה] --- הוי ממזי - אתה מרמז שאני צעיר פוחז? שאת הגיל עוד לא עברתי כלומר עוד טרם התבגרתי? ובכן- כמו בלעם בן בעור אולי ניסית בי לגעור אבל כזות'י גערה היא לי רק מחמיאה נורא: לבן גילי (על פי הלוח) לומר: "אתה צעיר-ברוח" זו מחמאה די מתחנפת בתחום שהוא משאת כל נפש תודה ממזר שזאת הזכרת אגב, אתה- ת'גיל עברת? [ליצירה]
- [ליצירה] ---- ובכן חלפה כמעט שנה ושוב הולכים לקנות גבינה (עדנה לתנובה ולשטראוס אבל כל הדיאטות - ראוס!) וגם מירב שלי גדלה נו, איך אומרים? כמעט כלה... ימים חולפים, שנה עוברת רק השירשור ממשיך במרץ... אך השירשור- מזמן הופקע משני יוזמי ההפקה והוא הפך לרכוש ציבור מבלי לשאול רשות דיבור אז..מה זה פה? ואיך העזתם ? כיצד בעגלתי חרזתם ? תפסתם טרמפ על הסגנון (טוב, גם אני לא ש"י עגנון) ובלי לשאול כיצד ולמה פה הצטרפתם למקאמה ובכן סחתיין! יוזמנה יפה! לכל מי שזורק כפפה וזה הזמן להתוודות שכאן אני חייב תודות: לולא חרזתם בעגלתי מי כבר היה זוכר אותי ? [ליצירה]
- [ליצירה] --- לרווקה אשר חורזת - זוהי אכן גישה נועזת לדפוק על דלת שדכנים ובכן...לי יש שלושה בנים אחד מורעל על הצבא (והוא לפני שרות חובה!) שני - בעקבותיו כבר בא שלישי - בעקשנות רבה טוען שלא ייתן כתובה לפני היות ל...בר מצווה ראשון טלה, שני הוא שור והשלישי - עקרב טהור ובכן...אמרי ..בין השלושה במי תרצי ? בחירה קשה??? [ליצירה]
- [ליצירה] --- אכזבה מרה. התפכחות כואבת. התחשבנות נוקבת עם תעתועיה של אשלייה. [ליצירה]
- [ליצירה] חבל חבל שאני לא כתבתי את השיר הזה. [ליצירה]
תגובות