[ליצירה]
תודה לך
השיר הזה, מעבר לערך השירי שלו (אם יש כזה כמובן), נכתב מתוך כעס גדול שלי על מערכת שפוגעת באנשים, ולכן הוא שיר מחאתי....
קיוויתי בשפה הזאת - של פואטיקה, לפנות לאנשים ברמה אחרת, ולעורר את הנמים .
רק בריאות
[ליצירה]
קששששששששששששששששששששששששששה.
אין לי מלים, אך יש שירים מדהימים של "נהיר ליבי" שכתב מן המחלקה הסגורה.
הנה קישור לספר-
ולוואי נועם ותכלת
כּנרת~~
[ליצירה]
קצת רקע
הסבר על אודות השיר:
השיר הזה שנכתב בדם ליבי , לא מדבר על דברים בעלמא,
הוא נולד מתוך היכרות אישית עם אשה שברירית ,פשוטה, ו"עממית", כבת 70, שעברה התעללות קשה מצד אנשי הצוות בבית החולים הפסיכיאטרי הממשלתי בנס ציונה שהפעילו כלפיה אלימות לא מידתית בשפה עדינה מאד.
מתוך היכרות זו, נחשפתי ללא מעט מקרים דומים נוספים של אנשים שחוו כפיה מצד מערכת בריאות הנפש בבתי החולים הממשלתיים ומתארים אלימות קשה, הזנחה והתעללות פיזית וריגשית, מצד אנשי הצוות. לאור הדימיון המבהיל בין עדויות של אנשים שאושפזו בזמנים ובמחלקות שונות, קיבלתי תובנה לתמונת עולם מפחידה של מעין יקום מקביל, לא מפוקח ,ולא נתון לביקורת ציבורית, שפועל במקביל לקיום הישראלי הנורמטיבי.
, תקשורתית, או משפטית (בקושי) ולאור כל זאת חשוב לי למחות מעל במות שונות, אף על פי שלפעמים הביקורת נשמעת לאדם מן הישוב שאין לו היכרות אישית עם המערכת הזו, כ"מחוץ לקונסצנזוס" - שהרי התוקפים במקרה זה הם אנשי "רפואה" מדופלמים שפועלים בשיטות "מדעיות" לכאורה.
על כן מצאתי לנכון להנגיש את הביקורת הקריטית לקבלים האינטיליגנטים והמשפיעים דרך שירה בעלת מוטיבים יהודיים - מה גם ,ואולי זה העיקר -שהפסיכיאטריה הממסדית במדינת ישראל פועלת בניגוד מוחלט לערכי היהדות ולרוחה - מה שבעיני רק מעצים את הצורך לעמת את מה שנעשה מאחורי הגדרות והדלתות הכפולות והמזויינות במחלקות הסגורות, (לרוב בשולי הפרברים במיקומים נידחים) ,עם ערכי הדת היהודית והמוסר.
שבת שלום, ובריאות מתוך כבוד לזולת.
נ'
[ליצירה]
תודה לך
השיר הזה, מעבר לערך השירי שלו (אם יש כזה כמובן), נכתב מתוך כעס גדול שלי על מערכת שפוגעת באנשים, ולכן הוא שיר מחאתי....
קיוויתי בשפה הזאת - של פואטיקה, לפנות לאנשים ברמה אחרת, ולעורר את הנמים .
רק בריאות
[ליצירה]
קצת רקע
הסבר על אודות השיר:
השיר הזה שנכתב בדם ליבי , לא מדבר על דברים בעלמא,
הוא נולד מתוך היכרות אישית עם אשה שברירית ,פשוטה, ו"עממית", כבת 70, שעברה התעללות קשה מצד אנשי הצוות בבית החולים הפסיכיאטרי הממשלתי בנס ציונה שהפעילו כלפיה אלימות לא מידתית בשפה עדינה מאד.
מתוך היכרות זו, נחשפתי ללא מעט מקרים דומים נוספים של אנשים שחוו כפיה מצד מערכת בריאות הנפש בבתי החולים הממשלתיים ומתארים אלימות קשה, הזנחה והתעללות פיזית וריגשית, מצד אנשי הצוות. לאור הדימיון המבהיל בין עדויות של אנשים שאושפזו בזמנים ובמחלקות שונות, קיבלתי תובנה לתמונת עולם מפחידה של מעין יקום מקביל, לא מפוקח ,ולא נתון לביקורת ציבורית, שפועל במקביל לקיום הישראלי הנורמטיבי.
, תקשורתית, או משפטית (בקושי) ולאור כל זאת חשוב לי למחות מעל במות שונות, אף על פי שלפעמים הביקורת נשמעת לאדם מן הישוב שאין לו היכרות אישית עם המערכת הזו, כ"מחוץ לקונסצנזוס" - שהרי התוקפים במקרה זה הם אנשי "רפואה" מדופלמים שפועלים בשיטות "מדעיות" לכאורה.
על כן מצאתי לנכון להנגיש את הביקורת הקריטית לקבלים האינטיליגנטים והמשפיעים דרך שירה בעלת מוטיבים יהודיים - מה גם ,ואולי זה העיקר -שהפסיכיאטריה הממסדית במדינת ישראל פועלת בניגוד מוחלט לערכי היהדות ולרוחה - מה שבעיני רק מעצים את הצורך לעמת את מה שנעשה מאחורי הגדרות והדלתות הכפולות והמזויינות במחלקות הסגורות, (לרוב בשולי הפרברים במיקומים נידחים) ,עם ערכי הדת היהודית והמוסר.
שבת שלום, ובריאות מתוך כבוד לזולת.
נ'