לפעמים מתפרץ -
לדמיון, סוף שחור
ואתה מתכווץ
ונרתע לאחור
ובגבור מועקה
גם אתה כבר מסכים
שהשמש תשקע
ולעד לא תשכים
אך עוד זנב הרוח
רודף זנב ענן
וריח תפוח
מציף את הגן
ושטות הסירות
מול חופים רחוקים
ופלחי הפירות
כמו אז - מתוקים
[ליצירה]
----
מרוב שירשורים לא ברור לי עכשיו
על מה ועל למה מרב צריכה רב
ומי כאן בכלל בעצם טען
שמרב חפצה רק ברב כחתן
והפעם אדרוש גם תשובה מנומקת
כולל הפנייה לשורה המדויקת!
[ליצירה]
----
טל רעות - כל הכבוד!
חריזה שנונה מאוד
גם שקולה, גם מסורגת
(כך את גם כיפות סורגת ?)
ועכשיו...וברצינות...
לעסקי השדכנות...
למירב שלושה אחים
שעוד לא משודכים
ושיבעה (!) בני דוד ודודה
בינגו! הבה ונרקודה!
והרי פרטים קטנים:
האחים - עודם קטינים.
בני הדוד - הם בני תורה
ולהם - כיפה שחורה
ואליבא בני הדודה -
אף כיפה כבר לא במודה!
יש אבל בן דוד אחר
שבישיבת הסדר,
(וב"איזה חג תאהב..."
בשירשור דנים עליו!)
נו, אז טל, מה את אומרת?
ובמי את כאן בוחרת?
בקטין? בן בית-מידרש?
בן הסדר? או ב-דתל"ש ???
והעיקר והעיקר...
מי מאלה בך ייבחר ???
[ליצירה]
----
ערמונים מהאש! הסגנון המדהים הזה של גוף שני-עתיד נדיר ביופיו ובמקוריותו (עוד לא נתקלתי בו בסיפורת - יש למישהו דוגמאות ?)
זה יקרה בעתיד הקרוב
אבל טוב
טוב שכבר תדע
עוד תוכל מול ירח צהוב
לאהוב
פעם יחידה
(מאיר גולדברג, ערמונים מהאש)
[ליצירה]
---
ובכן - לדעתי - ישנן עליות ומורדות ברמת המוסריות של העמים האלה, והשיר הזה אגב מנסה לרמוז בעיקר על המורדות. מאז שאלתרמן כתב בשבחי הלשון השוודית "הדלה" שאין בה ביטויים כמו "קצה גבול של יכולת" (בהקשר של קליטת פליטים יהודיים במלחמת העולם השנייה), זרמו כבר מים רבים בפיורדים הסקנדינביים, והלשונות הנורדיות התעשרו בביטויים אנטי ישראליים לרוב. אגב, המדריכים במוזיאון המחתרת הדנית, טורחים לרוב להתנצל ולהדגיש שמבצע הברחת היהודים לשבדיה במלחה"ע הII, נבע משנאת המן (הגרמנים) ולא חלילה מאהבת מרדכי. יש לי גם השערות מהיכן אתה שואב מידע סקנדינבי, אבל כדבריך-בהזדמנות אחרת...
[ליצירה]
-----
ממזר יקר, סליחה מקרב
ליבי המתהפך כמו חרב
ולו לשמע הידיעה
שכאן גרמתי לפגיעה
כי אנוכי הרבה שנים
מקפיד לא להלבין פנים
ואם אכן בכך פגעתי
אכן עוויתי ופשעתי
כי גם בצחוק וחרוזים
אסור אף פעם להגזים
אז אל נא, אל נא באפך
ממזר יקר! סליחה! סליחה!
[ליצירה]
----
מבלי להיכנס לתוכן - זוהי מאקאמה מעולה! (לא הייתי מסווג בתור שירה). היא מתארת מצב קיים מבלי לנקוט עמדה ובזה הוא קיסמה. רק משפט אחד הורס לי את הכל (גם מבחינת משקל ואולי אפילו חרוז, ובעיקר מבחינת הטלת סטיגמה מרושעת: "אין שכל, אין דאגות". האם שוב מסתתר כאן איזה סמולני מלוקק שגם הוא לוקח את המונופול על השכל ????
[ליצירה]
לחזן ולבני
היתה לי הרגשה שמשהו באיות של ההאגסבורגים לא נכון, אבל לא הלכתי לבדוק את האיות הנכון, כדי להפגין את בורותי בנושא (וגם סתם ככה הייתי עייף מהפרוייקט הזה....).
[ליצירה]
יוסף שמח - מה נשמע?
התחלת שוב בהנשמה-
מלאכותית, של השירשור,
וזאת בלי לבקש אישור...
אך העיתוי בכלל לא רע -
כלומר, לקראת מתן-תורה,
ואם שאלת על מרב,
אומר לך, דרך אגב,
שהיא כמעט בת ח"י שנים
ואם תרצה עוד נתונים
תשלח לי הודעה חת שתיים
(סתאאאם...היא בכלל תפוסה בינתיים)
אז זהו. חג-יוסף-שמח
להתראות ולהשתמע!
תגובות