לפעמים מתפרץ -
לדמיון, סוף שחור
ואתה מתכווץ
ונרתע לאחור
ובגבור מועקה
גם אתה כבר מסכים
שהשמש תשקע
ולעד לא תשכים
אך עוד זנב הרוח
רודף זנב ענן
וריח תפוח
מציף את הגן
ושטות הסירות
מול חופים רחוקים
ופלחי הפירות
כמו אז - מתוקים
[ליצירה]
----
ערמונים מהאש! הסגנון המדהים הזה של גוף שני-עתיד נדיר ביופיו ובמקוריותו (עוד לא נתקלתי בו בסיפורת - יש למישהו דוגמאות ?)
זה יקרה בעתיד הקרוב
אבל טוב
טוב שכבר תדע
עוד תוכל מול ירח צהוב
לאהוב
פעם יחידה
(מאיר גולדברג, ערמונים מהאש)
[ליצירה]
----
מבלי להיכנס לתוכן - זוהי מאקאמה מעולה! (לא הייתי מסווג בתור שירה). היא מתארת מצב קיים מבלי לנקוט עמדה ובזה הוא קיסמה. רק משפט אחד הורס לי את הכל (גם מבחינת משקל ואולי אפילו חרוז, ובעיקר מבחינת הטלת סטיגמה מרושעת: "אין שכל, אין דאגות". האם שוב מסתתר כאן איזה סמולני מלוקק שגם הוא לוקח את המונופול על השכל ????
[ליצירה]
----
מישי אחרת - אל תתנצלי
טוב שהגעת לחסות בצלי
הכנסת האורחים היא אצלינו בדם
(וההוכחה - היא כל מה שקדם)
וטוב שבין כל החורזים לתפארת
הגיעה אלינו בסוף גם - סופרת
שספרה כל שירשור כדת וכחוק
(ובינינו - מי כבר אחריה יבדוק...)
ובכן את טוענת לפ"ז שירשורים ?
אז אני כאן נפלתי בפ"ח...חברים...
ולא אאריך כאן יותר...רק מפחד
שבסוף עוד אפול מן הפ"ח אל הפחת...
[ליצירה]
---
חריזה מעולה ביותר. ואם כל הכבוד לחנוך לוין המנוח שמישהו הזכיר כאן- החריזה שלו לא היתה מהוקצעת כמו זו שלך. רק הייתי מתקן את "אל נא תתהדר בה" ל "אל נא תשתחץ בה" או "אל תצא חוצץ בה" כדי שהחריזה עם "אצבע" אכן תהיה מושלמת כמו כל היתר.
[ליצירה]
[ליצירה]
---
חזן יקר, אני לא נוהג לפרש את השירים שלי אבל הפעם בעקבות תגובתך שממש מזמינה את זה, זה ממש מתבקש - ובכן, השיר מדבר על אנשים (גם חיילים אך לאו דווקא) שעוקרים מהם זכויות בסיסיות, בגלל כל מיני סיבות בירוקרטיות בלתי מוצדקות. כמו כן יש כאן גם רמז, לחיילי צה"ל שנמצאים לפעמים במצב של חוסר אונים אמיתי בגלל הוראות פתיחה באש מאוד מסובכות ומצבים פוליטיים שכאן אין המקום לפרטם.
[ליצירה]
-----
הו, ממזי, אל נא תיסחף
אתה מוזמן לכתוב בכיף
אבל מרב הממולחת
ידה לא שמה בצלחת
(ולא חשוב אם שם מונחת
מנה של בלינצ'ס או קדחת)
כי בינתיים הגבירה
(אתה נרדמת בשמירה!)
תפסה בן זוג מן השמיים,
ולא ליום או ליומיים
כי אם לאורך זמן, חביבי
כלומר העסק אינטנסיבי!
לכן אומר לך ממזר
אתה אמנם עוד מחזר
ממש כמו אידיאליסט
אך מיקומך ב waiting-list
(זו לא סיבה להיכנע,
כי ברשימת ההמתנה
אתה נמצא, כפי שנודע לי,
עדיין במקום ריאלי)
אז קח מספר ושב בתור,
כאן מן התור, לאיש אין פטור!
וַלא - שוב תתאמן, אבוי!
לדייט ביידיש, אוט-א-זוי!
תגובות