לפעמים מתפרץ -
לדמיון, סוף שחור
ואתה מתכווץ
ונרתע לאחור
ובגבור מועקה
גם אתה כבר מסכים
שהשמש תשקע
ולעד לא תשכים
אך עוד זנב הרוח
רודף זנב ענן
וריח תפוח
מציף את הגן
ושטות הסירות
מול חופים רחוקים
ופלחי הפירות
כמו אז - מתוקים
אורי עמירם
-
בן 47, נשוי ואב לארבעה. מנהל מכירות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה שחזרת לחרוז כאן ממזר אך משום מה אתה כבר אינך מחזר אחרי גיבורת השירשור מֵרַבתֵנוּ (אשר במקרה - או שלא - היא בִּיתֵנוּ!) אז האם יש כאן רמז ממזר ממזרון שמצאת כבר את השידוך הנכון? ואם כך - זה אולי גם הזמן לגלות עם מי כבר נכנסת בברית הכלולות? ואשר למרב - מחזרים לה לרוב, אך אין מחרזים כלל - וזה כבר לא טוב! במילים אחרות, לחיזור וירטואלי היא לא תתנגד (כך ציפור לחשה לי) אך אם בחיזור אמיתי כאן תחפוץ תצטרך אל סופו של התור שוב לקפוץ! [ליצירה]
- [ליצירה] איך את מצליחה לשלב שירה א-סימטרית עם חריזה ומשקל לתפארת...קטונתי להבין...זוהי ממש אומנות... [ליצירה]
- [ליצירה] ---- ממזר, כאן לי "עמרם" קראת ??? ובכן בלי דעת...גם קלעת... ...לשם אשתי מנעוריה... וכאן ישנו סיפור קורע: טוראי עמרם גוייסה חוקית לצה"ל , וקיבלה דיסקית ובדיסקית נפלה טעות: אל ה"עמרם" הוסיפו יוד! (ולהסיר ספק - אסבירה שהיא אותי אז לא הכירה!) היא לאימה אז הראתה את הדיסקית - וטעותה. אמרה האם אז לחיילת: טעות כזאת לא סתם נופלת! "אין מקריות, בתי שמעי, שמרי עליה כמו שהיא! " אשתי השתחררה מצה"ל (עדיין לא חלמה על בעל) עוד שש שנים עברו ביעף זכרון אותה דיסקית חלף וכשהגברת התארסה... פתחה אימה איזו קופסה... ובקופסה...דיסקית מוטלת... ובדיסקית שם של חיילת "שגיאה" קטנה רק באיות... עמרם ? לא! עמירם עם יוד... והסיפור הזה אגב נכון מאלף ועד תו! [ליצירה]
- [ליצירה] --- ובכן..ובכן ובכן ובכן ובכן ובכן ובכן......................................אני נולדתי במזל בתולה. אני מזמין את הממזר לכתוב משהו ממזרי באותו סגנון תחת הכותרת "בתולה". את היתר אני משאיר לדמיונכם.... [ליצירה]
- [ליצירה] ---- ובכן...במדריך טהר-לב לכתיבת שירים ומקאמות (הוצאת הד-ארצי/ספריית מעריב) מוקדש פרק שלם לנושא המקאמה...והאמת היא שיצירה זו (כמו גם רוב היצירות המופיעות תחת סיווג זה ב"צורה") לא בדיוק עונה להגדרה. מקאמה היא סיפור מחורז בחריזה פשוטה ובסיסית (חריזה לסרוגין, כמו ביצירה זו נחשבת למשוכללת מדי בשביל מקאמה) וללא שמירה על משקל. רוב היוצרים כאן ובכללם גם אני התייחסו למקאמה כאל דקלום מחורז עם מסר פוליטי או סאטירי. חיים חפר למשל כותב בידיעות אחרונות מקאמות אמיתיות, אבל דידי מנוסי, הכותב מעבר לדף, משכלל את החריזה והמשקל לרמה שמעבר למקאמה. איך תגדירו איפוא דיקלום בעל חריזה משוכללת ושמירה על משקל, אשר נושא בחובו מסר פוליטי או חברתי? אני לא מצאתי בקטגוריות שבאתר, קטגוריה קרובה יותר ממקאמה- ולכן בלית ברירה אני משתמש במקרים אלה בברירת המחדל של "מקאמה". [ליצירה]
- [ליצירה] --- סוערה - זה כבר חלק ו' - לא 1 [ליצירה]
- [ליצירה] ---- טל רעות - כל הכבוד! חריזה שנונה מאוד גם שקולה, גם מסורגת (כך את גם כיפות סורגת ?) ועכשיו...וברצינות... לעסקי השדכנות... למירב שלושה אחים שעוד לא משודכים ושיבעה (!) בני דוד ודודה בינגו! הבה ונרקודה! והרי פרטים קטנים: האחים - עודם קטינים. בני הדוד - הם בני תורה ולהם - כיפה שחורה ואליבא בני הדודה - אף כיפה כבר לא במודה! יש אבל בן דוד אחר שבישיבת הסדר, (וב"איזה חג תאהב..." בשירשור דנים עליו!) נו, אז טל, מה את אומרת? ובמי את כאן בוחרת? בקטין? בן בית-מידרש? בן הסדר? או ב-דתל"ש ??? והעיקר והעיקר... מי מאלה בך ייבחר ??? [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאוד יש רק פיספוס אחד - נוצר רושם ראשוני מטעה שגבוהים וקדושים אמור ראחמנא ליצלן להתחרז - והרי לא היא....ובטח שבבית ספרך לא חורזים בשור וחמור... [ליצירה]
- [ליצירה] ---- גמני, גמני איתה! [ליצירה]
- [ליצירה] נשמה - השורה האחרונה לא הפוכה. המילה "רחוב" מתחרזת ל"פרנקובסק" מכיוון שהאותיות "סק" של פרנקובסק הם בשווא נח ולכן אינם מורגשים בהגייה. יהורם טהר-לב בספרו "מדריך לכתיבת שירים ומאקאמות" כותב: המשוררים של השירה העברית החדשה - אלתרמן, שלונסקי, לאה גולדברג, רחל ובני דורם.....גילו לנו...שהאוזן שומעת בצורה בולטת לאו דווקא את העיצור האחרון של המילה, אלא את התנועות והעיצורים שלפני האחרונים. ולכן מצאנו אצלם חרוזים כמו "לוכדת" ו-"חדר" (אלתרמן - פגישה לאין קץ) ו-"אבן" עם "יושבת" (נעמי שמר, ירושלים של זהב). ולכן גם "רחוב" ו"פרנקובסק" לחרוז כשר ייחשב. [ליצירה]
תגובות