לפעמים מתפרץ -
לדמיון, סוף שחור
ואתה מתכווץ
ונרתע לאחור
ובגבור מועקה
גם אתה כבר מסכים
שהשמש תשקע
ולעד לא תשכים
אך עוד זנב הרוח
רודף זנב ענן
וריח תפוח
מציף את הגן
ושטות הסירות
מול חופים רחוקים
ופלחי הפירות
כמו אז - מתוקים
[ליצירה]
אהבתי מאוד
יש רק פיספוס אחד - נוצר רושם ראשוני מטעה שגבוהים וקדושים אמור ראחמנא ליצלן להתחרז - והרי לא היא....ובטח שבבית ספרך לא חורזים בשור וחמור...
[ליצירה]
---
הוי ממזי - אתה מרמז
שאני צעיר פוחז?
שאת הגיל עוד לא עברתי
כלומר עוד טרם התבגרתי?
ובכן- כמו בלעם בן בעור
אולי ניסית בי לגעור
אבל כזות'י גערה
היא לי רק מחמיאה נורא:
לבן גילי (על פי הלוח)
לומר: "אתה צעיר-ברוח"
זו מחמאה די מתחנפת
בתחום שהוא משאת כל נפש
תודה ממזר שזאת הזכרת
אגב, אתה- ת'גיל עברת?
[ליצירה]
[ליצירה]
----
ממזר, כאן לי "עמרם" קראת ???
ובכן בלי דעת...גם קלעת...
...לשם אשתי מנעוריה...
וכאן ישנו סיפור קורע:
טוראי עמרם גוייסה חוקית
לצה"ל , וקיבלה דיסקית
ובדיסקית נפלה טעות:
אל ה"עמרם" הוסיפו יוד!
(ולהסיר ספק - אסבירה
שהיא אותי אז לא הכירה!)
היא לאימה אז הראתה
את הדיסקית - וטעותה.
אמרה האם אז לחיילת:
טעות כזאת לא סתם נופלת!
"אין מקריות, בתי שמעי,
שמרי עליה כמו שהיא! "
אשתי השתחררה מצה"ל
(עדיין לא חלמה על בעל)
עוד שש שנים עברו ביעף
זכרון אותה דיסקית חלף
וכשהגברת התארסה...
פתחה אימה איזו קופסה...
ובקופסה...דיסקית מוטלת...
ובדיסקית שם של חיילת
"שגיאה" קטנה רק באיות...
עמרם ? לא! עמירם עם יוד...
והסיפור הזה אגב
נכון מאלף ועד תו!
תגובות