סינופסיס סצינה 1 - הגעה, מושיק וחיים מגיעים לישיבה חרדית, הם פוגשים את יעקב החרדי, שלמד בבית ספרם, שנה מעליהם, הוא מתחיל לדבר איתם, אך הוא שומע שמנחה מתחילה, ומושך אותם לתפילת מנחה, הם שמים את התיקים בצד, והולכים להתפלל. סצינה -2 מנחה, החרדים מתפללים באדיקות, בעוד מושיק מסיים מהר את תפילת העמידה שלו, ומסתכל על יעקב שמתנענע בדבקות. סצינה 3 - אוכל , כולם הולכים לארוחת צהריים, מושיק וחיים הולכים עם יעקב שנוטל ידיים, מסביר להם שהכל בד"צ, מקפיד על כל הברכות, על מים אחרונים, אבל תוך כדי הוא מרכל על כמה בחורים מהישיבה. סצינה 4- הליכה לנוח- יעקב הולך ללמוד בזמן המנוחה, בלי שסידר לחיים ומושיק חדר, מושיק וחיים מחפשים חדר, הם שואלים מישהו מהישיבה שאומר להם בחיוך " חבל, בואו תלמדו ותרוויחו מצווה" ? הם מתעקשים ללכת לנוח, והוא מסביר להם לאן ללכת, אך לא מלווה אותם, והולך לבית המדרש. סצינה 5 - שיעור , הרב מעביר שיעור בגמרא על מסכת קידושין, אותה לומדים גם חיים ומושיק, מושיק מנסה להשתתף בשיעור, אך הוא לא מצליח כי הרמה גבוהה מדי בשבילו, הוא אומר לחיים בהתפעלות " הלימוד פה ממש רציני", וחיים עונה לו " בטח, לימוד תורה זה הדבר היחיד בחיים שלהם, אז לפחות שיהיו טובים בו". סצינה 6 - הרב, הרב ניגש למושיק וחיים לאחר השיעור , ומסביר להם על הישיבה, ושואל אותם על עצמם, למה הם באו וכדומה. סצינה 7 - לימוד בחברותות, יעקב לומד עם מושיק, יעקב מסביר למושיק שהוא "מצא את האור" וכמה טוב לו בישיבה. סצינה 8 - ערבית, כולם מתנענעים , מושיק מתנענע יותר מאשר במנחה ויותר מחיים, אך פחות מיעקב. סצינה 9 - שיעור, שיעור על הסוגיה של מה מסתובב סביב מה כדוה"א סביב השמש או להיפך, הרב לא מקבל את גישת המדע, ומושיק מתווכח איתו. סצינה 10- מתארס, בחור ישיבה מודיע לחבריו שהוא התארס עם בת של עשיר כדי ש"יוכל ללמוד בלי עול פרנסה" , החברים רוקדים לכבוד האירוע, מושיק מזדעזע מזה שהחתן רק בן 19. סצינה 11 - הולכים לישון, השעון מראה על 24:00 , מושיק וחיים הולכים לישון, מושיק אומר לחיים "הם משקיעים, החרדים ". סצינה 12 - שחרית , מושיק מתפלל ומתנענע בכובד ראש, ממש כמו החרדים. סצינה 13 - סדר הלכה, יעקב ומושיק לומדים בחברותה על דיני נגיעה, ויעקב מנסה להסביר למושיק שאסור לאדם לגעת באחותו, מושיק אומר לו שזאת סתם הגזמה, הרב עובר שם ומנסה לשכנע את מושיק שזאת לא הגזמה, אלא כך באמת ההלכה, מושיק לא משתכנע כי לא יקרה לו כלום, אם הוא ייגע באחותו. סצינה 14 - צבא, אחיו החייל של מושיק, דן, בא לבקר את מושיק, אך לא נותנים לו להיכנס עם הנשק . מושיק כועס, הוא מנסה להסביר ליעקב שינסה לסדר לאחיו להיכנס, כי אין סיבה שהוא לא יוכל להיכנס עם נשק, אבל יעקב מסביר לו שכמו שבמקדש לא משתמשים באבנים שנגע בהם ברזל, בגלל שהברזל הורג, אסור להכניס לבית המדרש נשק, שהורג. מושיק מסביר לו שהנשק נועד לשמור עליהם, ויעקב עונה לו שמי שבאמת שומר עליהם זה ה', ולימוד התורה, ולא החיילים. מושיק מתעצבן על יעקב, ואומר לו שלימוד תורה זה לא הדבר היחיד בעולם, שיש עוד ערכים, כמו שמירה על המדינה, והקפדה על בין אדם לחבירו, ושהוא לא מחפש מקום כמו הישיבה שכל מה שאכפת להם זה לימוד התורה, אלא מקום שבו לא משאירים בחוץ אח שבא לבקר רק כי הוא בא עם נשק. מושיק קורא לחיים, ואומר לו "בא- חוזרים עכשיו הביתה", והם הולכים הביתה יחד עם דן . סצינה 15 - תפילה , תפילה בבית הספר של מושיק וחיים, מושיק מתפלל בדבקות. בס"ד דיאלוגים סצינה 1: חוץ, צהריים, ליד הכניסה לבית המדרש. מושיק וחיים (בני 17.5) עומדים עם תיקים בכניסה לבושים טי שירט וג'ינס, ניגש אליהם יעקב (בן 19), שלומד בישיבה (לבוש בחליפה של חרדים). יעקב פונה למושיק וחיים: יעקב: אהלן, אתם מהימלפרב נכון? מושיק: כן, אתה בוגר , לא? יעקב : הייתי, אבל ברוך השם מאז אני לומד פה באתם לשבוע ישיבה? מושיק: באנו לראות קצת את המקום איפה לשים ת'דברים?. יעקב: עזבו, נדאג לזה אחר כך, אוטוטו תפילת מנחה. (ברקע שומעים חזן קורא "אשרי יושבי ביתך"). סצינה 2: פנים, צהרים, בית מדרש, תפילת מנחה. חיים מסיים להתפלל ראשון, מייד אחריו מסיים מושיק. מושיק מסתכל על החרדים שעדיין מתפללים בדבקות, תוך כדי התמקדות על יעקב , שמתפלל בדבקות, וממלמל את התפילה, והתמקדות ברב (עומד עם סטנדר, לבוש בחליפה, ומתנדנד ). מושיק( לוחש לחיים): הם ממש מתכוונים פה בתפילה, חיים (בטון ציני): בטח הם מתפללים שלא יגייסו אותם. סצינה 3: פנים, צהריים, הדרך לחדר האוכל+ בחדר האוכל. יעקב חיים ומושיק הולכים אל חדר האוכל מושיק: האוכל פה טעים? יעקב: טעים, אבל יותר חשוב, בד"צ. חיים (בלחישה למושיק): די אכלנו אותה. מושיק (לוחש לחיים): כן, ואנחנו הולכים להשאר רעבים. מגיעים לחדר האוכל יעקב ניגש ישר ליטול ידיים וממלמל ברכה. מושיק וחיים נוטלים ידיים גם הם. הם מתיישבים סביב שולחן , ואוכלים לחם. חיים: מה עם האוכל? רק לחם, את השאר הבד"צ לא אישר? יעקב: לא, זה הטבח שלנו קצת עצלן, לוקח לו זמן עד שהוא גומר להכין את האוכל. חיים (בטון ציני): אתה מתכוון מסיים , לא גומר... יעקב: לא משנה איך תגיד את זה , העיקר שהטבח עצלן, אז כדאי לאכול הרבה לחם. בחור ישיבה עובר ומחלק מרק. יעקב: רואים את זה שחילק מרק, חיליק, הוא בן 22, ועדיין לא התארס אפילו. הוא נפגש כבר עם כמה בחורות, ולא רצה להשתדך עם אף אחת. מושיק: ומה איתך, פגשת כבר מישהי? יעקב: חכו חכו, יש עוד זמן, אני מחכה עד שאחי הגדול יתארס, ואז גם אני אתחיל לחפש לעצמי מישהי. סצינה 4: חוץ, צהריים, היציאה מחדר האוכל. חיים ומושיק (אוחזים ביד את התיקים שלהם) יוצאים מחדר האוכל יחד עם יעקב יעקב טוב, עכשיו זה בעקרון זמן מנוחה, אבל אני הולך לבית מדרש. זה נחום (מצביע על מישהו) , הוא אחראי לחדרים, וכל המפתחות אצלו. טוב ביי. מושיק וחיים: ביי יעקב הולך לכיוון בית המדרש. חיים( בטון ציני): הצדיק הלך ללמוד, והשאיר אותנו עם נחום לחפש את החדרים. מושיק: זה דווקא נחמד שהוא לומד על חשבון מנוחת הצהריים, ובוא לנחום. מושיק (פונה אל נחום): אתה יכול לסדר לנו חדר בבקשה? נחום (לבוש בחולצה לבנה ומכנסיים שבתיים): מאיפה אתם ומתי הגעתם? מושיק: אנחנו מהימלפרב ירושלים, והגענו היום בשתים עשרה וחצי . נחום : בואו איתי הם הולכים לכיוון מבנה החדרים. נחום מסתכל על הדיסקמן של חיים נחום: אתם אוהבים לשמוע מוזיקה חיים ומושיק: כן נחום : איזה? מושיק: מוזיקה ישראלית נחום: אני דווקא אוהב מוזיקה קלאסית. והכי את בטהובן. חיים ומושיק מסתכלים על נחום בפליאה. נחום: תמשיכו פה ישר, והחדר שלכם הוא השלישי מימין . אתם רוצים לשים ת'תיקים במקום, ושאני יחכה לכם בינתיים , ותבואו איתי לבית מדרש? חיים: תודה, אבל אנחנו רוצים קצת לנוח. אבל לא עדיף לכם ללמוד קצת ולהרוויח מצווה? חיים (בטון ציני): תודה, אבל אנחנו מוותרים נחום: טוב, בכל אופן אני בבית מדרש, אם יש איזה בעיה עם החדר, פשוט תקראו לי . מושיק וחיים הולכים לכיוון החדרים, ונחום הולך לכיוון בית המדרש. סצינה 5: פנים, צהריים, בית מדרש. שיעור בבית מדרש, לומדים את הסוגיה בקידושין (כ"ט ע"א) חיים ומושיק יושבים ומדברים, יעקב ניגש אליהם. יעקב: בואו, יש שיעור בקידושין. הם הולכים למקום השיעור ומתיישבים. הרב: אנחנו סיימנו ת'משנה בדף כ"ט עמוד א'. יעקב בוא תקרא את הגמרא. חיים (לוחש למושיק): כ"ט זאת לא הסוגיה המרגיזה שלמדנו עם המורה בני לפני שבועיים? מושיק: כן, אנחנו צריכים את זה לבגרות, זה דווקא יכול לעזור לנו. יעקב (קורא): מאי כל המצוות הבן על האב? אילימא כל מצוות דמיחייב ברא למיעביד לאבא נשים פטורות- והתניא: "איש- אין לי אלא איש, אישה מנין? כשהוא אומר" איש אמו ואביו תראו"- הרי כאן שניים. אמר רב יהודה: הכי קאמר: כל מצוות הבן המוטלות על האב לעשות לבנו- אנשים חייבין, ונשים פטורות. תנינא להא, דתנו רבנן: האב חייב בבנו למולו, ולפדותו, וללמדו תורה ולהשיאו אשה, וללמדו אומנות, ויש אומרים אף להשיטו במים. רבי יהודה אומר: כל שאינו מלמד את בנו אומנות- מלמדו ליסטות.- ליסטות סלקא דעתך?! אלא כאילו מלמדו ליסטות. הרב: תודה יעקב, במה עסקינן? תלמיד מתפרץ: השאלה היא האם מצוות הבן על האב אילו המצוות שמיחייב ברא לעשות לאביו,או שמדובר במצוות שהאב צריך לעשות לבנו, כגון למול אותו, לפדות אותו, וכדומה. הרב: יפה מאד, זאת השאלה. ומה המסקנה? יעקב מתפרץ: המסקנה היא שעסקינן במצוות שהאב חייב לעשות לבנו, ולא להיפך. מושיק: סליחה הרב, אבל לא הבנתי איך מגיעים למסקנה. הרב: נו יעקב, תסביר לו. יעקב: היינו עלולים לחשוב שמדובר במצוות שהבן צריך לעשות להוריו, כגון כיבוד הורים. חיים: לפי מה היינו עלולים לחשוב את זה? יעקב: מכיוון שלא היה לנו ברור מה זה מצוות הבן על האב, שבהן נשים פטורות, אם מדובר במה שהבן עושה לאבא, או במה שהאבא עושה לבן שלו, ומהלימוד של איש- איל לי איש אלא שניים, אנחנו יודעים שהנשים חייבות בכיבוד הורים, ובמצוות הבן על האב הן פטורות, מה שמוכיח שמצוות הבן על האב זה לא כיבוד הורים, ומה שנשאר לנו זה שמדובר במצוות המוטלות על האב לעשות לבנו. חיים (למושיק): זה מתחיל להזכיר לי חשבון דיפרנציאלי. מושיק: חשבון אני עוד איכשהו יודע, עכשיו אני רואה שחסר לי הרבה בשביל לדעת גמרא כמו שצריך. חיים: ואתה עוד מהטובים בכיתה. הרב: יפה מאד יעקב, אתה פותח את פיך, והוא מפיק מרגליות. מושיק (לוחש ליעקב): אני רואה אתה תלמיד חכם רציני. יעקב: בעזרת השם אני לומד ומתחזק, ויש לי עוד דרך ארוכה עד שאהיה תלמיד חכם. סצינה 6: פנים, לפנות ערב, בית המדרש. מושיק וחיים (מחזיקים גמרא ביד) הולכים להחזיר את הספרים למקומם, ועוברים ליד הרב. הרב (פונה אל חיים ומושיק): נו, אז מאיפה אתם מגיעים אלינו? מושיק: אנחנו מהימלפרב, ירושלים, באנו להתרשם קצת מהמקום. הרב: יופי, גם אני גדלתי בירושלים , אבל עזבתי את עיר הקודש לפני שבע עשרה שנה , כשהקמנו את הישיבה פה, כדי להעביר מן הקודש לחול, וברוך ה' מאז הצלחנו. אז איך התרשמתם מהמקום, לבינתיים? מושיק: מעניין פה, שונה מאד מהימלפרב, אווירה של לימוד הרב: יפה, יפה, ומה אתה אומר, אה...? (פונה לחיים) חיים: חיים. אני לא בטוח, היום רק הגענו, עוד לא ממש הספקתי להתרשם הרב: או, חיים, שם חשוב מאד. החפץ חיים מציין שהחיים בעולם הזה הם פרוזדור לחיים בעולם הבא. נכון? חיים: כנראה סצינה 7: פנים, ערב, בית מדרש. יעקב (פונה למושיק): אתה בא ללמוד איתי רמב"ם בחברותא ? מושיק: למה לא? הם מתיישבים ללמוד בחברותא "משנה תורה לרמב"ם ". יעקב פותח את הספר כשלפתע מושיק (ליעקב): למה הגעת לישיבה? יעקב: הרגשתי שאני סתם מבזבז ת'זמן בהימלפרב, והחלטתי שאני רוצה לעבוד את ה' ברצינות, ולא כמו שהייתי רגיל, שמחפפים הכל, ואז שמעתי על הישיבה פה, והחלטתי לבוא לנסות, ואז כמו שאומרים "טעמו וראו כי טוב ה'", וגיליתי שפה זה אחלה מקום, למרות שזאת ישיבה חרדית. מושיק: ואתה לא מתגעגע להימלפרב ? יעקב: מה פתאום. אחרי שגיליתי את הלימוד פה, אני לא מתגעגע לבזבוז הזמן שהיה לי בהימלפרב. ואיך אתה התרשמת מהישיבה? מושיק: התרשמתי מאד מהתפילה ומהרצינות של האנשים פה. זה ממש יפה שלומדים אפילו בזמן הפסקות, לא כמו אצלנו שאפילו בשיעורים לא לומדים ברצינות. יעקב: בטח, החברה פה רציניים אחד אחד, ואם תבוא לישיבה, תאמין לי שלא תתחרט על זה, כמו שאני לא מתחרט על זה שבאתי לפה ונהייתי מה שאתם קוראים "דוס", כי זאת הדרך היחידה להתקרב לאלוקים. מושיק: תודה, ומה דעתך שנתחיל ללמוד? יעקב: יאללה, בא נתחיל. הם מתחילים ללמוד והסצינה נגמרת. סצינה 8: פנים, ערב, בית המדרש. תפילת עמידה, חיים גומר ראשון להתפלל, בהפרש מסוים אחריו מסיים מושיק להתפלל, כשהוא מתנדנד קצת במהלך התפילה, ולאחר שהוא מסיים הוא מסתכל על החרדים שעדיין מתפללים בדבקות, תוך כדי התמקדות על יעקב , שמתפלל בדבקות, וממלמל את התפילה, והתמקדות ברב. סצינה 9: פנים, ערב, בית מדרש. שיעור גמרא, הרב מלמד כמה חברה, גם חיים ומושיק נמצאים בשיעור. הרב: בואו נתחיל מה"תנו רבנן" באמצע עמוד ב'. בחור ישיבה מראה למושיק וחיים איפה נמצא ה"תנו רבנן". הרב(קורא מהגמרא): "תנו רבנן , חכמי ישראל אומרים: גלגל קבוע ומזלות חוזרין, וחכמי אומות העולם אומרים: גלגל חוזר ומזלות קבועין. אמר רבי: תשובה לדבריהם- מעולם לא מצינו עגלה בדרום ועקרב בצפון.מתקיף ליה רב אחא בר יעקב: ושילמא כבוצינא דריחייא, אי נמי- כצינורא דדשא. חכמי ישראל אומרים: ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע, ובלילה למעלה מן הרקיע. וחכמי אומות העולם אומרים: ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע, ובלילה למטה מן הקרקע. אמר רבי: ונראין דבריהן מדברינו, שביום מעיינות צוננין, ובלילה רותחין. הרב: כמו שאתם זוכרים, אתמול למדנו על גלגל , והסברתי לכם על המזלות, ועכשיו נתייחס לעניין "חמה מהלכת" . הויכוח בין חכמי ישראל הוא איפה נמצאת השמש, למה רואים אותה ביום, אבל לא בלילה. חכמי ישראל גורסים שהשמש עולה בלילה מעל השמיים, ולכן לא רואים אותה, ומאידך גיסא חכמי אומות העולם גורסים שהשמש יורדת מתחת לקרקע , ולכן לא רואים אותה. מושיק: אבל כבוד הרב, אנחנו יודעים שהשמש עומדת במקומה, וכדור הארץ מסתובב סביבה, וזאת לא השמש שזזה. הרב: מאיפה בדיוק אתה יודע? מושיק: למדנו את זה בבית ספר, בשיעור מדע. הרב: והמדע יודע יותר מהחכמים? המדע כל הזמן משנה את דעתו. מושיק: המדע משנה את דעתו רק כשיש לו סיבה לשנות אותה, והוא בטוח שכדור הארץ זז, ולא השמש, וחוץ מזה גם חכמי ישראל התעניינו במדע. הרב: הם התעניינו במדע, ובגלל זה תהיה בטוח שהם צודקים. חיים (לוחש למושיק): עזוב אותו, חבל להתווכח איתו. הרב: לסיכום הסוגייה חכמי ישראל מקבלים את גישת חכמי האומות. שמוליק תמשיך. ברקע שומעים את שמוליק קורא את ההמשך. סצינה 10: פנים, ערב, בית מדרש. מושיק וחיים לומדים ולפתע הם שומעים כמה בחורי ישיבה נאספים ליד אחד השולחנות ושרים. הם הולכים לחברה שמתקהלים, ופוגשים שם את יעקב. מושיק (ליעקב): לכבוד מה אתם שרים? יעקב? אתה רואה את זה שבמרכז (מצביע על בחור ישיבה)? הוא התארס במזל טוב, והוא גם תפס שידוך טוב, כי הכלה באה מבית עשיר, ככה שהוא יוכל ללמוד בלי שיהיה מוטל עליו "עול פרנסה". מושיק: בן כמה החתן ? יעקב : הוא בן 19 , בדיוק הגיל המתאים להתארס ולהקים משפחה מושיק : מבוגר מממני בשנה וכבר מתחתן? זה לא קצת מוקדם. יעקב: להיפך, את מצוות פרו ורבו צריך להתחיל מוקדם. הרי כתוב במשנה "בן שמונה עשרה לחופה". ברקע נשמעים השירים ששרים לחתן. חיים (למושיק): ככה זה דוסים. סצינה 11: פנים, לילה בית מדרש. שעון מראה 24:00, בישיבה יש בערך 10 בחורי ישיבה. מושיק ניגש לחיים מושיק: בא נלך לישון חיים: רק עכשיו הגעת לזה? היינו צריכים לעשות את זה לפני שעתיים. הבילוי הלילי פה די מוגבל. מושיק: זה מדהים באיזה רצינות הם לומדים, החברה מהישיבה. הרצינות שלהם ממש מדהימה חיים: בא לישון כבר מושיק: אני בא הם הולכים לכיוון היציאה מהבית מדרש. סצינה 12: פנים, בוקר, בית מדרש. חיים מסיים ראשון את התפילה, בהפרש ניכר אחריו מסיים מושיק (מתנדנד וממלמל ממש כמו יעקב), מיד אחריו יעקב ובמקביל אליו מסיים הרב. סצינה 13: פנים, בוקר , ישיבה. סדר בהלכה לאחר התפילה, יעקב ומושיק לומדים יחד בהלכות אישות אבן העזר סימן כ"א). יעקב (קורא מהשו"ע): הלכה ז': "המחבק או המנשק אחת מהעריות שאין לבו נוקפו עליהם כגון אחותו הגדולה ואחות אביו מגונה ביותר ודבר איסור הוא ומעשה טיפשים ". מושיק (קוטע את יעקב): אתה רוצה להגיד לי שאסור לי לחבק את אחותי? יעקב: רצוי להימנע מזה, כי כבר קרו דברים מעולם. מושיק: זה בסך הכל חיבוק לאחותי, זה לא כאילו שאני נותן נשיקה לחברה שלי. יעקב: זה מתחיל בחיבוק לאחות, ונגמר בדברים אחרים, לא לאחות. מושיק: וההלכה לא סומכת עלי? ה"חלקת מחוקק" מפרש שעולא ידע שלא יבוא לידי הרהור, ולכן חיבק את אחותו, ואני חושב שלא יקרה לי כלום אם אחבק את אחותי. יעקב: עולא היה צדיק גמור, אבל אנחנו לא צדיקים גמורים, ואם אתה רוצה דוגמאות למה כדאי להימנע תפתח אחד מהעיתונים האלה... שתיקה כמה שניות. יעקב: בוא נמשיך. מושיק: יאללה. שומעים את יעקב קורא את המשך הסימן. סצינה 14 : חוץ, צהריים, כניסה לישיבה. דן (אחיו החייל של מושיק) מתקרב לישיבה. השומר יוצא אליו. שומר: מצטער, אסור להיכנס לפה עם נשק דן: באתי רק לבקר את אח שלי שומר: אסור להכניס נשק דן שולף פלאפון ולוחץ על שתי ספרות. דן: היי, מושיק. -מ'נשמע גבר. ת'שמע, עברתי כאן באזור של ה(מסתכל על השלט) קול תורה הזה שלך, והחלטתי לקפוץ לביקור. -רק שמה? השומר האהבל לא נותן לי להכנס עם הנשק. -טוב, בא לכאן ותסדר את העניינים. -טוב, ביי. מושיק ויעקב באים לשער. מושיק: זה אח שלי דן, הוא החליט לקפוץ לביקור, יש לו איזו בעיה בשער הם מגיעים אל השער. דן: נו אז מה קורה? השומר: אסור להיכנס עם נשק. אני מכניס רק עם אישור מהרב. יעקב: לא, אין לך סיכוי לקבל אישור. תשאיר את הנשק אצלו . דן: אם היית משרת בצבא, היית גם יודע שלא עוזבים נשק יעקב: מה כל הסיפור? כל החוקים האלה של הצבא זה לא מה שיציל אותנו האמת היא שאצלנו מקובל שלא מכניסים נשק לישיבה, כי ישיבה היא מעין מקדש מעט, ובמקדש לא משתמשים באבנים שנגע בהם ברזל, בגלל שהברזל הורג, אז קל וחומר שאסור להכניס לבית המדרש נשק, שהורג ממש. מושיק (מתפרץ): אתה רק שוכח שבזכות הנשק הזה ש"הורג", אתה חי פה. יעקב: "אם ה' לא ישמור עיר, שווא שקד שומר", ולא הנשק הוא מה ששומר עלינו, וגם לא כל הטנקים והמטוסים שיש לצבא, אלא ה' שומר בזכות לימוד התורה. מושיק (בזעם): ולהשאיר אדם שבא לישיבה בחוץ זה בסדר?! יעקב: תשמע, יש מסגרת מסוימת, ויש חוקים. דן (מתפרץ): עזוב, מושיק, כבר לא כל כך בא לי להיכנס. חיים מגיע חיים: פספסתי משהו? מושיק (בזעם רב): כן, לא נותנים לדן להיכנס בגלל שיש לו נשק, ו ,לא מכניסים נשק למקדש מעט". יעקב: זה לא בדיוק ככה, יש עומק בדברים. מושיק (פונה ליעקב): כנראה שזה עמוק מדי בשבילי . נמאס לי ממקום שבו לימוד תורה זה ערך עליון, אבל להשאיר אח בחוץ זה אפשר. כנראה שבגלל שמצאת את האור פה, אתה לא רואה שיש גם עולם בחוץ, ושהחיים הם לא רק לימוד תורה, לעזאזל. והאמת יעקב, יומיים פה די הספיקו לי, אני חוזר הביתה, עם דן. חיים( באנחת הקלה): הגיע הזמן. חיים, אכפת לך להביא תתיקים. חיים: אני מביא אותם. מושיק הולך אל דן ולוחץ לו יד. סצינה 15: פנים, בוקר, הכיתה של מושיק וחיים, תפילה. חיים וכל התלמידים מתפללים מהר ובלי להתנדנד, מושיק מתנדנד וממלמל את התפילה, ומסיים הרבה אחריהם, לאחר שהחזן כבר התחיל את חזרת הש"ץ.