בעבר פורסמו בזאת 52 יצירות. כעת כולן מושהות כמחאה על פרסומות בלתי הולמות הנמצאות באתר.אשמח להחיותן ברגע שתשלח אלי לאימייל הודעה ממנהל האתר על צנזור פרסומות. אשמח אם תצטרפו גם אתם למחאה.
[ליצירה]
גמני
אהבתי. אכן, כל אחד והמוסיקה החביבה עליו, אין עוררין על-כך... אגב, ה"פה" (שבכותרת-היצירה)- יכול להקרא גם בקמץ, אבל גם- בסגול... יומנעים לך, החזן.
[ליצירה]
ובכן..
ניסחת את זה יפה, "תאגיד המשוגעים-לנצח" (או באנגלית-madforever inc ) , אני סתם הסתבכתי עם המילים.
ולך, נעם יקירי- אתה צודק, כל שמחה, נובעת מאמונה. אנחנו מאמינים בקב"ה ולכן אנחנו שמחים, אבל אני כתבתי את השיר למכנה רחב יותר של אנשים.
יש גם אנשים לא מאמינים ששמחים. כמובן, שמחתם אינה שלימה, אבל גם היא במקום (ולפעמים יותר מאנשים מאמינים)
ובעומק- גם השמחה הזו, הרדודה, נובעת מאמונה. שהרי אדם כופר לא יכול להיות שמח. הוא יכול להנות, לגרות את החושים, אבל הוא לא ישמח, כי אין לו סיבה. אין תקוה, אין ידיעה כמוסה בלב שצריך להיות טוב, אין אמון בעולם ובבני האדם. לכן גם אין במה לשמוח.
אבל סתם אדם מהשוק, יכול לשמוח בצדדים הטובים שהוא רואה במציאות.
משהו פנימי בלב (אנחנו קוראים לזה נשמה), אומר לאדם שיש תקוה, שהטוב הוא העיקר והרע הוא החולף.
"וישמח את עמו אפילו על ידי מילי דשטותא..." (רבי נחמן)
[ליצירה]
מצטער
על המתקפה, אתה הזמנת את זה פחותויותר.
אני, על כל פנים, עייף מכדי להמשיך.
אולי בהזדמנות.
רק תרשה לי לפרוק כמה דברים על שפינוזה, ואסתכל מחר לראות איך הגבת.
לפני זה אומר כי אינני מחוייב לקאנט ולמשפט שלו (או של תלמידיו), לפיו כל המוגדר קיים, אני מאמין כי יש דברים שקיימים מעל להגדרות.
אז ככה:
א. על פי שפינוזה, לא היתה בריאה, והקדמות מוכרחת, שהרי הכל א-להות, לפיכך הכל קדום.
ב. אין ניסים, כי הכל בטבע.
ג. אין בחירה חופשית, דטרמיניזם, וכן גם א-להים משועבד לטבע.
ד. אין שום משמעות לטוב ולחסד.
את הרב הנזיר מסתמא ראית, אז אין צורך להכביד בציטוטים.
לילה טוב, והרבה שמחה ואור!
יצחק
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
[ליצירה]
יווו!
איזה כיף, איזה כיף, לא הבנתי כלום ונהנתי עד כלות...
איזה שיר כיפי, עם משקל מצויין, וחריזה איכותית.
כיף לך וכיף לנו וכיף ליקום
תודה ומזל וברכה- זה עצום!
תזכה למיץ,
יצחק
[ליצירה]
חיכיתי שמישו ישאל...
כן, יקירי, עדיף.
בחו"ל, גם הדתיים או החרדיים חוששים לגבי הדור השני שלהם, שלא לומר השלישי. מצב ההתבוללות נוראי.
בארץ הסיכוי שיחזרו בתשובה גבוה לאין ערוך מאשר שיתבוללו.
וחוצמיזה- "כל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו א-לוה, וכל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו א-לוה, שנא': כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת א-לוהי לאמר לך עבוד א-להים אחרים".
...ארץ ישראל, אנחנו אוהבים אותך...
[ליצירה]
יש עוד סיומים אפשריים
יש עוד סיומים אפשריים לבחירתכם:
הסוף ה'הומוריסטי':
"די, מספיק, אבא, אמא..." אמר יוסף בזעזוע. הוא הביט בהוריו המתוסכלים בחוסר אונים. "די, תרגעו", אמר. הם אף פעם לא יתבגרו, חשב לעצמו. הוא יצא מתחת לפוך הכבד ונכנס לתוך נעלי הבית שלו. אמו התייפחה חרישית.
"יהיה בסדר", הוא הרגיע את הוריו כשהרים את הקלסר מהרצפה והניח אותו על המדף, "אני ארד להכין לנו מרק לצהרים", אמר, וכבר נשמע קול דשדושיו במדרגות, בדרך למטבח.
[ליצירה]
טוב, ממש במקרה..
התגובה שלך משכה את צומת ליבי.
ממש אין צורך שאני אגיב, ניסיתי למצוא הגיון, אך לא.
את בעד צניעות, או נגד?
ההקפדה נראית מיותרת למרות שאת בעדה?
חוסר הצניעות תורם להרגשה הטובה שלך אע"פ שאת נגדה?
שיהיה לך שבוע טוב, ולכל עמישראל,
יצחק.
[ליצירה]
יפה
זה טוב. אני אוהב דברים כאלה.
תמשיך.
המקצב מעולה, אם כי הוא משתנה בפסקה השניה, מה שקצת הורס. גם הסגנון משתנה קצת בין הפסקאות.
אבל זה טוב.
אני אוהב דברים כאלה.
[ליצירה]
סליחה על הבורות..
אבל אין לי מושג מה עברי לידר שר ולמה הוא עושה זאת, אני גם לא יודע מה מצאו כל הנ"ל בספרד,
אבל בזה אני בטוח:
בארץ ישראל הרבה יותר טוב להיות,
ולמרות ש"נחמד" ו"ספרד" זה חרוז.
וחוץ מזה, יקירי המילון, נא הסברך מדוע אינני בן מרדכי.
הרבה ברכה ושפע טוב,
יצחק.
טוב, לא ממש "בן מרדכי"..
[ליצירה]
רדוד מדי
חוץ מזה שהנושא ריחק אותי מאוד, השיר (?) עצמו חסר תוכן של ממש. לחשוב על נישואין אחרי מבט אחד? רדוד מאוד, הייתי אומר.
אהבה ממבט ראשון. נכון. או שמא- תאוה?
לא יודע עד כמה זה מטריד אותך, אבל הציווי "ולא תתורו" די חד משמעי, להבנתי.
מצטער. אתה מדבר על רגשות שהרגשת, ואני רומס אותם לאחר יד. סליחה. ובכל זאת, אני כותב את כל זה רק בגלל שהנושא חשוב לי ואני רוצה הגינות.
נעזוב את ההרגשות בצד.
נתמקד בנושא עצמו.
האם התורה בעד מתן חופשיות ספונטאנית לחושים, או אולי יש עוד "פילטרים" מלבדם?
או שעלינו פשוט לזרום עם עצמנו באופן אינטואיטיבי?
אני חושב שאין מקום למחשבות כאלה לעלות, לפחות לא על נייר, וודאי לא להתפרסם.
זו דעתי, ושוב סליחה על החריפות.
רק טוב שיהיה לך,
בהצלחה,
יצחק.
[ליצירה]
טוב...
בסדר, בלי נדר, אכתוב חלק ב'.
האמת היא שלא ידעתי מה לעשות עם הסיפור הזה, אז שלחתי אותו ככה. שמח שאהבתם אותו, אבל זה מחייב אותי לכתוב המשך.
בעזרת ה' נחשוב על משהו.
חוצמיזה- עד יום שישי אני אהיה בטיול, אולי נכתוב משו תוך כדי.
תודה על התגובות המסוקרנות!
כל טוב, (איך אפשר בלי?)
יצחק
תגובות