גם טעם המלח לא בא אל קירבם רק מנות של ברזל ומי נחל הרגעים של כמעט, הם ידעו את טיבם אך נצרו כרימון את הפחד רק רצו שאי פעם בכתב הסופרים תיזכר גבורתם האילמת אך גבורה הנרקמת בסתר סתרים בספרים תישאר מיותמת וקראו להם סתם חיילים וקראו להם סתם חיילים סתם חיילים סתם חיילים הם נתנו את הכל וקראו להם סתם חיילים את סבר פניהם שלוטש עם האש הם שמרו בתמונות של אי פעם את הצחוק הניגר, החיוך הכובש הקריצה שקפאה עם הרעם כן, היו שהביטו בהם בחידה כן, היו גם כאלה אמנם אך רובו של הדור לא ראה, לא ידע ועל כן לא יבין לעולם וקראו להם סתם חיילים וקראו להם סתם חיילים סתם חיילים סתם חיילים הם נתנו את הכל וקראו להם סתם חיילים