הנבואה כיום
בס"ד.
בזמני התנ"ך
כשהאנושות רחוקה הייתה עדיין
מהבשלה של השכלה
והשגה בדעת ה'
היה מקום וצורך בנבואה
ובנביאים "מקצועיים"
חיוני היה לבנות מערכת
עם כינון ישיר
ויצירת זיקה מוחשית
לאותה האמונה באלוהים.
אחרת קשה היה לכלכל
אמונה באל אחד
המתעקש להיות תמיד נעלם
ואשר גם נוסחת
תגובותיו או השגחתו
הינם בעליל בלתי ברורים
ובלתי מפוענחים.
בימינו הנבואה
כפוטנציאל רלוונטי
עברה כעין מפץ גדול .
התפרקה לפרודות
לכעין זיקוקי דינור
אשר ניחתו בנשמותיהם
של כל בני האדם
באשר הם.
וכך כל אדם נושא בקרבו
מין זיקוק פוטנציאלי
של נבואה
אטום שגדולתו דווקא
בקטנותו ובזעירותו .
והאתגר הכללי הוא
לדעת להתאחד
ולהקשיב לכל אדם
לאפשר לכל שבב
של נבואה
לצאת לאור עולם
לשוב ולהתחבר עם
כלל הזיקוקים האחרים לכלל
שלהבת המכונה : גאולה
או ימות המשיח.
|
התנ"ך בכלל
הוא מניפסט המוכיח שוב ושוב,
כי האדם הוא צלם אלוהים
גם במובן של הבשורה האלוקית.
כל אדם ככזה, יש בו מניה
או לפחות אחד משבעים
של נבואה.
גם כיום יש נביאים :
של ספרים שלמים.
יש נביאים של פרקים.
ויש נביאים של משפטים.
ויש נביאים של מילים.
ויש נביאים של מילה אחת.
ויש נביאים של אות אחת.
כל אחד מאתנו יש לו
שעה או רגע של אמירה נבואית .
הרבותא הגדולה של ימות המשיח
כי אם נשכיל להקשיב כולנו זה לזה .
תתבהר לבסוף
התמונה הנבואית המופלאה
בדמותה של בשורת גאולה השלמה .
לכן גם האומר דבר בשם אומרו
מביא גאולה לעולם.
כי כך מדגישים ומשרטטים
את אמירתו ושביב בשורתו
של כל אדם
בתמונה הכוללת
|
