לשמח אותם מפני ההכרה המעיבה של היסורין והכליון
אומרים כי יש לשמח חתן וכלה מפני מפני שלמרות הכל יש להם צער כלשהו כזה או אחר .
ומצאתי כי רב אחד פירש כי החתן מצטער לכאורה על העונג הרב שהיה לו בלימוד האינטנסיבי שלפני החתונה .
לכאורה, אין כל הבדל בין השמחה והעונג של הלימוד לפני החתונה לבין הערך המוסף שלאחריה. של חדוות הקיום של פרו ורבו ומלאו את הארץ.
הצער כאמור, לעניות דעתי, אינו אם כן הצער של ה"טוב", שהניחו מאחוריהם שהרי עולים הם מדרגה מטוב ל"טוב מאד" והרי ידוע שאין "מאד" - אלא "אדם".
הצער הסמוי הנלווה לאירוע כביר זה, נעוץ כנראה במחוזות התודעה התת הכרתית.
שבה ואפילו מבלי משים מחלחלת ומכרסמת בנפש, אותה התובנה הראשיתית : שטוב לו לאדם משלא נברא .
. כביכול מה הטעם לו לאדם שיוולד - אם טוב לו שלכתחילה לא נולד .
ובדיוק בנקודה רגישה זו נכנס כלל ישראל לתמונה .
ולכן כולנו מצווים להראות להם שמחה של הכלל, של הערבות ההדדית . לתת להם את העוז והעיזוז וברכת הדרך . ולומר להם דווקא במטבע של שמחה כי למרות הכל נצח ישראל לא ישקר
