האדם השובת ביום השביעי זוכה למעלה מעוד נשמה יתרה
על הקב"ה נאמר : "...שבת וינפש" ו
וכי יש לו לקב"ה חלילה נפש
שהיא נופשת
אלא הגיד לך האדם:
שהקב"ה גם הוא משתוקק כל ימי המעשה
ליום השבת
עת מצמצם הוא עצמו ויורד לנחול
בנפשו של כל אדם השובת בשביעי
להתחברותו שוב ולו לשעה
של הניצוץ עם מקורו האור הגדול
אור האין סוף
[מעין העולם הבא]
זהו שמכנים גם בני אדם ובטעות :
"נשמה יתרה" ו
והדבר נשגב מכך עשרת מונים
וללא כל שיעור קצוב
של יחידה נוספת
האופינית אך
לבני האדם