אכן השקר נוטה להתקשר בחצאי אמיתות שבאותיותיו יש רמז לפוטנציאל האמור :"קשר" .
והוא נוטה גם לשרוק לנסות לתפוס מקומו בכל מקום
כאותיותיו : "שרק"
והגרוע מכל שכל מהותו למעשה כ"קרש" .
שמחד אין בו חיות ומאידך חובט עד כאב.
והעיקר אין כמוהו להבעיר בערות
והאמת אחת מסמלת את חיבור כל ההוויה.
ומעבר לה.
מסמלת אלוהים ואדם :
"א" של אלוהים שהוא האין סוף.
וסופיות האדם בבחינת "מת".
זו האמת הכי בסיסית
אלוהים של אין סוף מכאן
ומאידך אדם של מיתה וסופיות מכאן
והעיקר שיסוד האמת :
שאין להפריד ביניהם