אכן השקר נוטה להתקשר בחצאי אמיתות שבאותיותיו יש רמז לפוטנציאל האמור :"קשר" .
 והוא נוטה גם לשרוק לנסות לתפוס מקומו בכל מקום
 כאותיותיו  : "שרק"
 והגרוע מכל שכל מהותו למעשה כ"קרש" .
שמחד אין בו חיות ומאידך חובט עד כאב.
 והעיקר אין כמוהו להבעיר בערות

 והאמת אחת מסמלת את חיבור כל ההוויה.
 ומעבר לה.
 מסמלת אלוהים ואדם :
 "א" של אלוהים שהוא האין סוף.
 וסופיות האדם בבחינת "מת". 
זו האמת הכי בסיסית 
 אלוהים של אין סוף מכאן
ומאידך אדם של מיתה וסופיות מכאן
 והעיקר שיסוד האמת :
 שאין להפריד ביניהם