משה אהרון
-
כי זה כל האדם.
"...וזאת תורת האדם ה' אלוהים
[שמואל ב' ז' - 19]
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שיר בהמתנה נמחק ואיננו ! ! ! להלן שיחזורו: בטיילת מול אופק של כיפה מוזבהת והרמון הניצב לתל - פיפיות הרוח שרקה לי בנקב הכובע שיר של רועים פיזזה עדיי במחול של שרפים הלכה עליי בקסם של נביאים כי מהרה, מהרה ארמון על מכונו ישב והיכל ה' לתלפיות [ליצירה]
- [ליצירה] שיר בהמתנה נמחק ואיננו ! ! ! להלן שיחזורו: בטיילת מול אופק של כיפה מוזבהת והרמון הניצב לתל - פיפיות הרוח שרקה לי בנקב הכובע שיר של רועים פיזזה עדיי במחול של שרפים הלכה עליי בקסם של נביאים כי מהרה, מהרה ארמון על מכונו ישב והיכל ה' לתלפיות [ליצירה]
- [ליצירה] לאסף ארצי אני מזהה זעם עצור בשטף הדברים, שכשלעצמם גם הם, לפחות בעיניי, יצירה שראוי להתכבד בה. יחד עם זאת כל גדולינו הראשונים היו רועים ולהיות רועה נאמן זה לדאוג כל הזמן לצאן .- זה נאמנות מוחלטת. אם מותר לבקש ממך, לנסות לרגע, להתנתק מההוויה שהוליכה אותך בכתיבת הדברים ולנסות להשיב לעצמך תשובה לשאלה הבאה. לא מפריע הדבר שהרועה הראשון שקוראים לו במקרה "הבל". לא מבין שבכל זאת, יש שוני בין עיסוקו לעיסוקו של קיין. שאם זה הקדים להקריב מפרי האדמה, אין זאת אומרת שגם הוא צריך למהר להקריב מצאנו שהרי אין דומה "חמלה" זו ל"חמלה" זו ואין דומה "עובד" ל"רועה" שאינו "אובד". ובזה לכאורה מותר ה"רועה". אגב "כישלון זה הוא המשך לשאר הכישלונות האחרים גירוש מגן עדן וכו' ולכך ביקשתי לרמז בין השאר.... ואני יודע, גם אתה תתבלבל מהעובדה, כי בדיעבד ה' שעה למנחתו של הבל. על כן באה רשימה זו להבהיר, כי לא כל מה שהקב"ה התיר בעבורינו "טקטית" בגלל חולשותינו ונסיבות מיוחדות של העת. אלה צריכים גם להיות מהות איסטרטגית שאנו מחוייבים לה כל הדורות. ושאלה אחת לגיטמית עד למאד. אם כך, איפה טעה קין לכתחילה בטרם נגרר לרצח הנורא . הוא טעה בכלל שהתחיל בכל הענין . כשהיה ברור שהבל למעשה יכשל ב"העתקת" מעשהו. ובכך הבל יחל בתקדים של פולחן נפסד שיוביל את כל האנושות ועד קץ הימים, עת שוב הדברים יתוקנו וישובו למכונם. האלוהים לא צריך ולא היה צריך קורבנות . .... ולעתיד אם יהא דבר מה באלה הרי שיהיו הם כאמור אך מן הצומח.... ותודה על תגובתך [ליצירה]
- [ליצירה] לזיווה גל ת ו ד ה [ליצירה]
- [ליצירה] זיו ה תודה [ליצירה]
- [ליצירה] לא נעים להגיד , אך לא הבנתי איך אריה דרעי, יעשה עם שייח נאסראללה , תוך חמש דקות - שלום. ובהסכם השלום תכלל גם זכות השיבה לפליטים הפלסטינים. [כנראה על מנת לקעקע סופית את המדינה הציונית] [ליצירה]
- [ליצירה] לגוד , תודה על הבהרתך [ליצירה]
- [ליצירה] לליאורה . כללת בתגובתך ענינים שונים ונכבדים. אינני בטוח שיש בידי להשיב תשובות מספקות. יחד עם זאת, לפחות לענין העיקרי, חשוב לי להשמיע את דעתי. אותם חרדים שבהם את נפגשת ברחוה והם מסבים פניהם . הם עושים זאת לא בגלל שהם בורחים מהתמודדות של אמת ביצר. גם ! אבל לא בעיקר. הענין הוא מורכב יותר. התורה מלמדת אותנו שבענינים שכאלה. יש לעיניים השפעה אוטומטית על המוח ["אשר אתם זונים אחריהם"] ולכן גם מצינו את הדיבר : "לא תחמוד" במילים אחרות עצם זה שגבר מביט באישה ובפרט באשה שמתהלכת ברחוב בלבוש פרובוקטיבי אם הוא רוצה או לא רוצה ואפילו הוא גם "גבור" המתגבר בד"כ על יצרו משהוא במוח שלו מתרחש בנושא של "חמידה". בכלל חז"ל אף הקדימו להזהירנו: "שאין אפוטרופוס לעריות" ולכן הגדרות לגיבהם חייבות לכלול טווחי בטחון רבים לפיכך אותם החרדים נמנעים מלהקלע לאותו תהליך כמעט אוטומטי שעלול להוביל לפחות להפרת הדיבר: לא תחמוד. מזוית ראיה שכזו, זכותם של כל אותם שומרי המצוות לשמור את עיניהם. אגב אין איש בעולם שיכול לומר אני מסתכל תמיד ואני אף פעם לא חומד. הנכון הוא שאם "שמירת העיניים" כאמור, מלווה בפגיעה של הזולת בכל מיני אופנים שחלקם תיארת את, הרי ששכרם יצא בהיפסדם [ליצירה]
- [ליצירה] לליאורה בתלמוד מצויה אגדה המסתמכת על מגילת שירהשירים והקובעת כאילו השביע הקב"ה את כנסת ישראל את עם ישראל שלוש שבועות. בעצם שתי שבועות והשבועה השלישית מיוחסת לגויים. והשבועות הן : שלא ימרדו בגויים ויקבלו עליהם את הגלות והשיעבוד בהכנעה עד שמשיח יבוא ויגאל אותם בדרך נס. והשבועה האחרת המשלימה ש"לא יעל בחומה". כלומר שלא יקדימו לעלות לארץ ישראל מבלי שמתרחשת אותה גאולה ניסית על ידי המשיח. אגדהזו שימשה את הבסיס העיקרי לפיצול ולפילוג בעם ישראל שהרי החרדים וכל אותם נטורי קרתא מנפנפים בה כנגד תקומת ישראל וכנגד מדינת ישראל לטעמם אנו חצופים שהפרנו את השבועות הנ"ל ויזמנו "גאולה" אנושית . מה שהביא אותי להביע את התיזה שלי [בראשי פרקים לפי שעה] שמדובר באגדה שהושתלה על ידי תועמולנים נוצריים זו דווקא מופרכותא של השבועה השלישית לגויים : ש"לא ישעבדו את עם ישראל בגלות יותר מדי".. אני מקווה שהסבר הרקע הכללי שבזה מספק פרספקטיבה מנימלית להבנת הענין. על כל פנים תודה על התייחסותך [ליצירה]
- [ליצירה] אכן, הגעגועים הינם תעתוע אכזר משב רוח נידף של גן עדן אבוד. תמיד תמיד נתגעגע וכשנגיע וננסה לאחוז לממש. הרגע תמיד יברח לנו שוב. ימוג אל הריק הכואב. אל המחוזות האבודים של געגועי האין סוף. [ליצירה]
- [ליצירה] לניצן ופרח = תודה על ההתיחסות וההערות [ליצירה]
- [ליצירה] לכנפי שחר - תודה על התיחסותך. חששתי לרגע שהדברים כלל לא מובנים. והנה שמת לב אפילו לצירוף : "יגיעת המראות", שתוסס בתוכי מאז שעמדת על דעתי - כמשפטן. תודה לך [ליצירה]
תגובות