בס"ד.
אחד הדברים המופלאים הינם, לא רק תגובתו המידית של עם ישראל לאחר מעמד נורא ההוד של סיני. אלא דווקא תגובתו המידית של הקב"ה עצמו.
והנה, מיד לאחר אותו המעמד, נדרש הקב"ה, כמי הנזעק ממש, להעמיד דברים על מכונן ודווקא בשני ענינים הרי מהות והרי גורל :
הקורבנות והעבדות.
א. ראשית, ביקש הקב"ה להצהיר, בהצהרה שאינה משתמעת לשני פנים. כי אין הוא מבקש יותר מ"מזבח אדמה". [בניגוד לנצחיות של "מזבח אבנים
להפגין את אירעיותם של הקורבנות .
את העובדה שמקום כל מזבח אדמה, הוא פוטנציאל הנצח ליעודה הנצחי של האדמה לגדל ולהצמיח מזון ואוכל . מזבח אדמה, ברגע אתה מקים אותו, וברגע אתה סותר אותו עד כי האדמה שבה מיד ליעודה .
ב. לטפל מיד בבעיה הכאובה והמתועבת של העבדות
"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם כי תקנה עבד עברי
. כבר כתבתי על אירעיותם של הקורבנות ושהם באים בדרך כלל על חשבון המשאבים של כלל האוכלוסיה האנושית ואשר הלגיטימיות היחסית שלהם, נבעה לכתחילה אך מחולשתם של אותם דורות.
והנה ממש ועל אותו המשקל , נאלצה התורה למעשה להסדיר לכתחילה את עניני העבדות על אף תיעובה ממנה במהות.
קיימים אלף ואחד אידיקציות לאותו התיעוב במקרא עצמו . לפירוט חלקי של הדברים נדרש בע"ה ברשימה משלימה נוספת .
שהרי ענינינו ברשימה זו, להצביע תחילה על מהפכה מאוחרת, שמשום מה רישומה ההיסטורי והתיאולוגי מוסמס, כנראה מאותו הטעם של חולשותיהם הרעיוניות של הדורות גם הדורות האחרונים.
אם כן, מבקשים אנו לטעון, כי בימי ירמיהו עת העת כשרה היתה יחסית יותר,
בוטלה למעשה כליל תוקפה המשפטי של כל "עבדות עברית
הרשאתה המשתמעת כביכול של התורה בפרשת משפטים לעבדות עברית, נשללה לחלוטין והפכה כלא לגיטימית יותר וכאמור לא רק מוסרית אלא גם משפטית.
במה הדברים אמורים.
בפרק לד' בירמיה
מספר לנו המקרא כי צדקיהו בסמכותו של "מלך" כרת ברית עם כל העם כדלקמן:
"לקרוא דרור, לשלח איש את עבדו ואיש את שפחתו העברי והעבריהחופשים לבלתי עבוד בם ביהודי אחיהו איש"
והנה הברית החדשה[להבדיל ]שנכרתה כאמור בסמכות של מלך לבטל למעשה את תוקפה המשפטי והמוסרי של העבדות העברית בכלל, לא עמדה במבחן השטח והמציאות העם התקשה עדיין לקבל את המפנה את השלילה המהותית המוחלטת של מוסד מתועב זה.
או אז, הקב"ה בכבודו ובעצמו "נכנס לתמונה" ומאמץ למעשה את אותה הברית.
וכך אומר לנו הקב"ה בין השאר את הדברים הבאים:
" ותשובו היום ותעשו הישר בעיני לקרוא דרור איש לרעהו ותכרתו ברית לפני בבית אשר נקרא שמי עליו ותשובו ותחללו את שמי ותשיבו איש את עבדו ואיש את שפחתו אשר שלחתם חופשים לנפשם ותכבשו אותם להיות לכם לעבדים ושפחות .
הנה כי כן,
בימי ירמיהו, נכרתה למעשה, ברית עדכנית - חדשה אשר לא פחות בטלה למעשה את הרשאתה המשתמעת שלכתחילה של התורה למוסד הנתעב של העבדות.
במילים אחרות .
מאז ימי ירמיהו, מורשתינו היתה צריכה להתעלם לחלוטין גם מדיני עבד עברי שבתורה, משום שכאמור בברית עדכנית ה"מוסד" נשלל מכל וכל.
אם כך היינו משכילים לעשות.
כיום היה גם יותר קל היה, לקבל את ההתפתחות המתבקשת הנוספת של שלילת העבדות בכלל.
אם למשהו הדברים אינם ברורים די.
הרי שמוטב לשוב ולאומרם ובקול צלול וחזק יותר.
גאולתינו שבזה כגאולת קץ, בשונה מגאולת הביניים של גאולת מצרים, הינה גם גאולה גלובלית כללית המתיחסת לכלל האנושות .
ואם בימי ירמיהו נשללה לחלוטין העבדות העברית, הרי שבימינו צריך להתקדם את גם את הצעד המשלים הבא.
שלילה טוטלית של העבדות בכלל.
משה אהרון
