מתי קץ הפלאות....
תגובה -ליום הזכרון לחללי מערכות ישראל
שלוש המילים החותמות את השירה המונומנטאלית של שירת האזינו הינן :
"וכפר אדמתו עמו"
לא בכדי קודם לכן מובטח כי הקב"ה כבר יטפל בגויים וינקום בהם.
בבחינת "ודם עבדיו יקום".
וכל כך יותר מלרמז כי :
מחיר הכפרה שגובה מאיתנו האדמה הקדושה הזו ,כלל אין לתלותו באותם גויים.
הקזת דמינו על האדמה הקדושה הזו איננה בגללם של אותם גויים היא קשורה אך בקשר ישיר לנו ולמעשה ידינו - כחברה וכעם.
שבגאולת הקץ שבניצניה אנו שרויים:
הופכת אדמת ארץ ישראל כעין מזבח של כפרה לכלל עם ישראל ודווקא בגין עוולות הקשורות "בעמו" וכלפי עמו
בעם ישראל ובמיוחד בפרטיו החלשים
במילים אחרות :
כשיש עוול , חוסר צדק שפיכת דם נקיים
התעללות באומללים ובקשישים
ובהזנחת חלכאים ונדכאים.
אדמת ארץ ישראל רותחת והיא קוטפת מאיתנו את תפארת "עמו"
את תפארת הבנים.
לא עוד פולחן ולא שום דבר עיוני אחר ישלים את אותה כפרה.
לבד ממהפכה חברתית.
אותה אהבת חינם כלל ישראלית שעל יסודה תבנה כאן חברת מופת כמודל חיקוי לכל האנושות.
רק זה יפייס את האדמה ויחונן את עפרה
. אם אפשר הסבר נוסף לתגובה - 1
בניגוד למה שנדמה ,
משה כאבי בנביאים לא יכל להסתלק לעולמו בטרם גם יניח את כל התשתית הנבואית ההיסטורית עד לסגירת המעגל -
הגאולה השלמה.
בפרשה קודמת כמדומה פרשת וילך הזכיר את ה"רעה של אחרית ימים",
היא השואה הנוראה.
שחווינו לפני כשבעים שנה. .
שירת האזינו היא הרצף הגנטי של כל ההיסטוריה שלנו והיא מזכירה את הנאצים [וינאץ] והיא מסתיימת במכניזים הרלוונתי של גאולת הקץ :
"וכיפר אדמתו עמו"
שארץ ישראל הופכת לכעין מזבח אקטיבי מידי, שעליו מוקרבים עלומים למען כפרת העם וכנגד עוולות העם.
הנה כי כן, ההבדל בין גאולת הקץ שבניצניה כאמור אנו שרויים,לבין גאולות ביניים קודמות כמו יציאת מצרים היא, שאז הכפרה הייתה מצטברת ונפדית באמצעות גלות.
עתה אין ולא תהיה יותר גלות. [הקאה פנימית מחבל אל חבל -כן]
כי לא יצטבר חשבון עובר ושב.
אלא כאמור ארץ ישראל תגבה דבר יום ביומו על כל עוולותינו המוסריות והחברתיות ודווקא אלה כי על אלה "אחראית" ה"אדמה" בגאולה זו את הסנקציה של הגלות הוחלפה בסנקציה של :
"וכיפר אדמתו עמו"
כאמור.
והיה אם יש קורא לדברים והיה בהם שביב של קורת רוח ו/או יישוב הדעת ,אנא חמישה לצדקה כי ממנה תוצאות חיים של גאולה והאומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם
תגובות