כשילד גדל ונגמל מינקותו יוצא הוא מחסות מניקתו.
מה יש בכלל לראות בגדילתו בהמשך מבחור ל"איש משה" עד כי הוא יוצא הפעם גם מחסות "אמו" - כמעורר בכלל שאלה.
זו גדילה לעצמה וזו גדילה לעצמה והכל בדרך הטבע הברורה ולא צריכה להיות בכלל כל שאלה בעניין.
ובכל זאת יש יסוד חשוב שהתורה רצתה לחדד בגדילה השנייה שבשנייה הגדילה מתמקדת בשם "משה" בבחינת :
"ויגדל משה ".
להפנות תשומת ליבנו כי הגדילה מתמקדת בכך שמשה הגיע לפרקו במיצוי תוכנו של שמו כמושה כל עשוק כמושה כל טובע ביוון המצולה ןלכן נסמך לגדילה זו יציאתו לראות בסבלות אחיו
הביטוי או השם : "אהיה אשר אהיה" מבטא :
הוויה אין סופית של ראש וראשון לכל . ההוויה האין סופית מבוטאת במילה החוזרת : אהיה" ו"ראש וראשון לכל", גלומה במילה "אשר" ה שווה באותיותיה לראש.
והיה אם יש קורא לדברים והיה בהם שביב של קורת רוח ו/או יישוב הדעת אנא חמישה לצדקה כי ממנה תוצאות חיים של גאולה.
והאומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם
