בס"ד

 

 

   "וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו גר ותושב וחי עמך".

 

   "וכי ימוך אחיך", יכול ועד "וכי ימות אחיך.

 ואין "אחיך", אלא גם "גר ותושב", שנאמר:

 "והחזקת בו" -ב"אחיך" ואפילו הוא "גר ותושב" .

  "וחי עמך".

 ולא עוד , אלא שנמיכות של אח כאמור, סופה כאמור עדי הדיוטא התחתונה ביותר, של חלילה : "וכי ימות אחיך".

 שהרי הביטוי שבסמוך : "ומטה ידו" מכוון גם להצביע על הדינאמיקה והכיוון של למטה  באותו המדרון הטרמינאלי עד ההפך מכוח של "ידו". דהיינו כדי חידלונו - "דיו"

 ובמורד הלזה, המתחיל ב"כ" הסופית של : "ימוך"

ואשר מסתיים, בסופו של דבר  ב"ת" של "ימות", מסתתרות בסתר המדרגות היורדות, עשר דיוטות של "נמיכות" והתמוטטות, כנגד כל אותן עשר האותיות שבתווך:

 שבין ה"כ" ל"ת".

 ואם חלילה ,  אין אתה נחלץ באחד השלבים. ואין אתה מקיים בחפיפה מתאימה, אחד משלושה הדברים, ובמדרג עולה של  :"עמך" "והחזקת בו" "וחי עמך".

ואזי  "ידו", הופכת כאמור ל "דיו" .

והוא הולך ומנמיך עד מוות  ובהיכרח,נמנע ממך מלקיים את היעד  האולטמטיבי  :"וחי עמך" .

 ולא עוד שאתה הוא שמוחזק  במיתתו, שנאמר  :

"והחזקתו בו ".

 החזק בו בחיוב של חיים. ואל תהי מוחזק בו בנטישתו עד מוות.

  והנותן חמישה לצדקה תבואהו ברכה.