זריזות אינה נוסחת קסם - 
להשתחרר ממחשבה תחילה.
שליש אוריים ילד ירושלים 
 
הזריזות של אברהם בעקדה היא דווקא מודל הפוך -
שהרי על פי תוצאות הניסיון של הצטרכות הבורא לעכב בעדו בדיעבד ובמין חצי נזיפה לאמור :
``אל תשלח ידך אל הנער`` הייתה צפייה של זהירות ומחשבת יתר לכתחילה..
הביטוי : ``לשלוח יד`` מרמז לא רק על מורת רוח מסויימת אלא גם על אכזבה שמקורה בפזיזותו של אברהם ולא על זריזות מהותית חיובית.
אם אברהם היה מתמהמה ואפילו מתווכח הרבה פחות מהויכוח על סדום,יכול להיות שהקב``ה לא היה נזקק לאמצעי שבדיעבד למלאך מהשמיים שיעכב בעדו וכאמור שיטיח בו ביטוי כה קשה.
ולא עוז אלא שהיה הקב``ה בכבודו ובעצמו יורד בו במקום ומנשקו כמי שעמד בשיא הנסיונות.
שיא העמידה בניסיון היה אם להזדרז כי אז להזדרז להגיע להר המוריה ושם להתווכח ואזי גם ההיסטוריה שלנו הייתה מתכווצת ובית המקדש היה נבנה מיד[ולא בשביל קורבנות].
ובתורה היה לנו נרטיב אדיר אחר שבו אב המון גויים המחיש קבל עם , עולם והיסטוריה כי שום דבר אינו יכול להצדיק קורבן אדם אפילו לא אלוהים
משה אהרון