אכן יש שתי אמיתות האחת מוחלטת אלוהית והאחרת יחסית אנושית.
מעצם בריאת האדם ברור כי היה זה מקום של פשרה מחוייבת בין שתי האמיתות שהרי השגת האדם לעולם לעולם אינה יכולה להיות מוחלטת כהשגת ותפיסת האלוהות את כל ההוויה.
לכן באכט הסמלי של השלכת האמת לארץ על ידי הקב"ה [כנאמר במדרש] היה בכך יותר מסמל כי האמת האלוהית נסוגה טקטית מפני האמת האנושית יחסית בכל הקשור בהתנהלות השוטפת עלי אדמות .
לכן גם מי שממונה על האמת בספירה האנושית הדיין קרוי גם "אלוהים" כאילו אמיתו שלו כאלוהים קטן מחליפה לרגע את האמת המוחלטת של האלוהים הגדול.
ובכל זאת היו רגעים שהאמת האלוקית המוחלטת נדרסה עד תום שהאמת מהארץ שאמורה להקרין עליה במשהו דעכה כליל כצמח שנבל וגווע לחלוטין.
במקרה זה האמת האלוקית המוחלטת שבה לשלוט בכיפה. וכך היה במבול וכך כמעט היה בחטא העגלשעם ישראל כמעט הושמד אלא ששם גם מסר הקב"ה למשה מפתחות ההמרה שגם במקרים קיצוניים שכאלה
יהפכו פניה של האמת האלוקית לפנים שלפנים משורת הדין והכל באותו הסוד של אמירת שלוש עשרה המידות .
והנה המתח הזה בין האמת האלוקית המוחלטת לבין האמת היחסית האנושית ככל שהימים נוקפים הולך ומתעצם הולך ומתרחק עד כי בעקבתא דמשיחא האמת האנושית על הררי שקריה הופכת כנעדרת כלא קיימת ,מפסיקה לצמוח הולכת וגוועת ואזי מובטח כי באותו הפעם בגאולת קץ הימין בן דוד יקים גם את סוכתה של האמת הנופלת.
והיה אם יש קורא לדברים והיה בהם שביב של קורת רוח ו/או יישוב הדעת,אנא חמישה לצדקה כי ממנה תוצאות חיים של גאולה .
והאומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם.
משה אהרון
