בס"ד.

  המילה הצנועה "עד" מצביעה לכאורה , סתם כך על תהליך או נקודת יעד. ולא היא. בשפת הקודש, דווקא למילות הקישור הזעירות הללו , ישנן משמעויות מהותיות איסטרטגיות. כפי שברשימה אחרו  ניסנו כבר להצביע על הערך המוסף של המילה : "זה".

 אם כן המילה : "עד" מצביעה למעשה על מרחב מתח שבין האדם לאלוקים']

 . מרחב איחסון של שלל תכנים ורעיונות יסודיים.

 כשבשמע ישראל למשל מוצא הכתוב לבודד ולהדגיש באותיות רבתיות דווקא את ה"ע" של שמע וה"ד" של אחד, לכדי : "עד".  אין המדובר במקריות או בדבר קישוטי של מה בכך. הדבר כאמור בא לרמז על תהליך על זרימה הררכית שהרעיון המרכזי מתחיל באדם ומסתיים באלוקים מהותו של שמע ישראל אינו אלא המסר הבסיסי כי ללא אהבת האדם באשר הוא אדם לעולם לא תתכן התוצאה הסןפית של ה' אחד.

ה

 מהעבר האחר כשנאמר "ושבת עד ה' אלוקיך"  המילה עד דומננטית ומגמתה יותר מלרמז,כי קודם לתשובה האבסולוטית המושלמת , בבחינת ראש הפירמידה ,ישנם שלבים קודמים של תשובה שבלעדיהם שוב לעולם לא תיכון התשובה הפרמידאלית [ עד ה' ] לפני שמגיעים לה,' צריך למעשה לעבור דרך האנשים כולם.

כשמתחילים לתהות לעומק על האיברים הרלוונתיים של המשוואה המדוברת. מוארים בפנינו לכאורה אורות נוספים .

 כשנאמר : "עד כי יבוא שילה",  הרי שהמילה : "עד"  במקרה זה שוב מרמזת על מהות קודמת בבחינת תנאי יסוד או תנאי סף ואם נתיחס לרשימה אחרת [ אגדת בכל"מ] הרי ה"כי" במקרה זה מתיחס לאפקט של האחדות המגולם בישותה של מדינת ישראל [ "מי"]  אם  כן  ה"כי" אינו אלא : "כל ישראל חברים. אם כן,  שילה לעולם לא יבוא עד כי ...  הדיבורים על ביאת משיח הינם חסרי משמעות בלוא הבנת ויציקת התכנים כאמור כי היסוד לגאולה הינה אחדות ואהבת כלל ישראל ודוק, כערך נעלה ביותר הקודם לכל הערכים האחרים

 על כל פנים דומה שתפארתה של המילה עד משתכללת למהות מלהיבה בביטוי  : בנין עדי עד". כל בנין שואף לפסגתו עדי : "עד" כאמור.ב