תקיעת שופר - כוונות
על ידי משה אהרון
1.
. ובאמת הבעל שם טוב כיוון כנגד הכוונות
שפעמים רבות הכוונות הופכות יעד לעצמן.ולעיתים גיבובבן הרב והרווי כיער סתרים ממש מנתק בין המעשה והאדם ובין אדם לאלוהים.
אין כמו הלב הפשוט לחבר בין אדם לאדם ובין אלוהים לאדם.
הנה כי כן כל התוקעים בעם חשבו לפני ובזמן התקיעות על שבריו של העם הזה על היתומים והאלמנות על ילדי עניים רעבים...
כך בשברים
ובתרועה תתריעו לקבה כאב שיקום ויחלץ לבניו ובתקיעה שימו מבטחכם באלוהי השמיים כי הגאולה בא תבא.
2. לתוקע : חשוב בבקשה,:
שופר של סיני הפוך בין שיניי
מאז שופר הברית של סיני
נמסר השופר בהפוך לפיו של האדם.
לנשוף מהפיה הצרה אל המרחב השממי האין סופי.
ויותר משהוא צריך להחריד עיר ועם
צריך הוא לזעזע את אמות הסיפים בשמיים
והא כיצד
תחילה תקיעה של אמונה עזה
אחר כך בשברים לבטא שברונם הנורא של בני האדם
ואחר כך בתרועה להתריע בפני אדון ויוצר כל כי לא הוא יחשה לבניו בעת צרה
ולבסוף שוב תקיעה של אמונה בישועה ובגאולה
הברכה : לשמוע קול משופר
הברכה איננה אך לשמוע,ומזה נגזר אך לקשיב.
אלא לשמוע במובן משוכלל יותר של : "קול שופר"
קול משופר. כאותו השופר במעמד הר סיני ובבריאה ששכלל את הקול לכלל : "אורקולי" [של רואים את הקולות]
קול שהוא משתכלל ומשתפר כמו במעמד הר סיני שבו לא רק שמעו אלא גם ראו כאמור את הקולות .
לכן לכאורה לא די בסתם הקשבה .
אדם ששומע את קול השופר צריך בתודעתו לתרגם את הקול לחוויה מוחשית של ראייה לנגד עיניו והלכי רוחו הן בריאת העולם [יום תרועה] והן מעמד הר סיני ומתן התורה [זכרון תרועה] שאשר על כן רק חוויה שכזו מאפשרת את מימוש תכלית היום הגדול :
מחד להמליך את הקב"ה מלך העולם והבריאה.
ומאידך להכתירו כנותן התורה ומשום כך גם כשופט כל הארץ על פיה
הנה אם כן שמיעת קול שופר הוא שמיעתו של קול משופר. אותו שאיננו רק קול שצריכים אך להקשיב לו אלא קול עם ערך מוסף אותו שגם מדמה לראות בעיני רוחנו את שני הקולות כאמור :
הן של זכרון תרועה - מתן תורה
והן של יום התרועה - בריאת העולם.
והיה אם יש קורא לדברים והיה בהם שביב של קורת רוח ו/או יישוב הדעת אנא חמישה לצדקה כי ממנה תוצאות חיים של גאולה.
והאומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם
