מסע קצר בנפתוליה המאירים של התרומה.
נתחיל מהגבוה מעל כל הגבוהים - הקב"ה
אם כן,גם הקב"ה מתאווה לימות המשיח
עת בניו שלו יגיעו אל המנוחה וההשכלה
של :"השכל וידוע אותי"
של תיקון עולם במלכות שדי
של והיה ה' אחד ושמו אחד
שהוא בשמו הגאולי המועדף כאב רחום
הנגלה לכל בני האדם
והכל ללא כל שיעור והבדל.
ואזיי גם תגאל האלוהות מכל שביב של פולחן.
מכל אותם סממני פולחן זרים ומיותרים שנדבקו אליה
בכורח חולשתם של דורות קודמים.
והמהפכה תחל ותסתיים בדינאמיקה של פרשנות יצירתית
אשר תהפוך את כל יסודות הפולחן שבתורה על פיהם
להוציא מים מהסלע
להוציא מהם אורות חדשים להאיר מחדש את העולם
והנה מונחת לפניכם יומרה אשר כזו
ואך בקצה קציהם של הדברים
במהות ובמילה אחת
והיא כותרת פרשת השבוע : "תרומה".
ראשית וודאי נהיר מפתח הדברים שהקב"ה לעצמו לא ניזקק בשום צורה
למה שמכונה בפינו תרומה או נדבה.
ההזקקות היחידה של אלה מבחינת הקב"ה.
היא הפיכתם כמטבע רלוונתית לחבר בהם בני אדם.
שיהיו קרובים ואהובים זה לזה.
והינה כאמור לקב"ה אין צורך וחלק כל שהוא בתרומה כל שהיא
ועל כן המילה "תרומה" בהרכבה המאיר המהפכני של ימות המשיח
היא בהתגלמות שני אבריה לאמור : "תרו-מה"
רוצים לתת חפשו מה ולמי לתת .
ותתנו לאחיכם בני האדם. נקודה .
אבל צריך גם לחוש עם יד על הדופק שלא לפספס את העת.
שלא יהיה מאוחר מדיי למי הזקוק נואשות למתת ידינו ואנו מתבוששים
גם במקרה זה מרמז הקב"ב במילה : "תרומתי"
תרו ותחפשו ותהיו ערים לדחיפות.
תרו - מתיי.
חפשו מתיי צריך לחוש וליתן את אותה התרומה.
שחלילה כאמור לא לאחר המועד לגבי אף אחד שנזקק
לפת, לתרופה ולכל צורך בסיסי אחר.
והנה מוסיף עוד הקב"ה לדבר אתנו בסמלים ורמזים לאמור :
"כל אשר ידבנו ליבו תקחו את תרומתי.
מתי אם כן בוער ליבו של אדם ובחמלה רבה.
כשהוא אב ובנו מושיט לו את ידו בתחינה .
מתי שהבן מושיט יד.
זהו אם כן,שידבנו ליבו
יד- בנו.מעוררת את ליבו
רק מי שנותן תרומה לנצרך כאילו ידו של בנו היא המושטת
וליבו הרחום על בנו עולה על גדותיו ומדריכו ליתן מכל הלב
זהו כל אשר יד בנו ליבו.
מכאלה אומר הקב"ה ראוי לקבל את התרומה.
שתשתכלל ותחשב גם כאילו ניתנה בהעתק גם למקור
ישירות לקב"ה.
הנה כי כן על יטעו אותכם פרנסי שנור למינהם
לתרום למה שמכונה "קודש"
תתרמו וישירות לעניים ולנזקקים.
אלה התרומות היחידות הנחשבות
בעיני הקב"ה.
והזוכר ליתן חמישה לצדקה תבואהו ברכה