כאב ושמחה כעס וחמלה אהבה וקנאה אידיאלים וחיפוש תשובה כולם נחשפים דרך הכתיבה שורה אחת ושכבת עור נושרת שורה שנייה ואחרת אליה מצטרפת וככל שעז הוא הרגש מתרבות השורות מאליהם עד שנגלה הוא באותיות קידוש לבנה ומקשה מנשוא הופך הוא לברור כחמה ובתום הסערה עת גלויים לפניי רובדי רגשותיי כל שנותר הוא לעבור לשלב הבא... |
רעות ד
-
אמא של טליה לורי ז"ל
אוהבת אותך לעד
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה ממש יפה, מחבקת אותך... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה! השורה האחרונה קצת צורמת לי משום מה אבל מי אני שהעביר ביקורת? [ליצירה]
- [ליצירה] קצת בילבלת אותי... אפשר לקבל פירוט על הסיטואציות שאתה מתאר ועל הקשר ביניהם? [ליצירה]
- [ליצירה] כואב אך נכון! היש ביכולתנו לשנות? [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי (-: [ליצירה]
- [ליצירה] כל הכבוד! הייתי רוצה להגיד שאני מזדהה אבל מכיוון שאין לי (עדיין) ילדים, אז... [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, זה כל כך מקסים! ועצוב... מזדהה איתך נפשית... (ממש הוצאת לי את המילים מהפה)(-: [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הרעיון ואת הביצוע! אפשר לשיר את זה? [ליצירה]
- [ליצירה] חזק! אהבתי את הניגוד בין המחשבות על "הדרך האחרת" לבין היציאה למלחמה בכל זאת.... לחשוב על דרך אחרת לא מזיק ועדיף "להילחם" כמה שפחות "מלחמות"... מסכימה שלפעמים אין ברירה וחייבים "להילחם".... [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה בהחלט!!! [ליצירה]
תגובות