תגובה למאמר על היונה [של ד"ר ניצה דורי]
מאמר מרגש
במיוחד הסיפורים הנפלאים והמאלפים על הזקנה מירושלים וחוויתו היחודית של הרצל חקק.
לגופם של דברים.
דומה בעיניי שאולי הגיע הזמן לנסות ולכתוב את הפרק הבא של היונה ואולי הפרק האחרון
לא סתם תמרנה "ההיסטוריה" את היונה לשמש כעין חיל חלוץ לפני העולם שנברא מחדש לאחר המבול.
וכל כך
כדי כבר מראשית לשאת על כנפיה הרכות את "חזון היונה"
ולשמש בינתיים כסמל של תום אהבה ושלום .
אם כן, עולם חדש שנברא על ברכי חורבותיו של העולם הישן, מתחיל בשליחות של יעוד וחזון
לדרבן את האנושות לחתור להרמוניה של שלום אחווה ורעות.
עתה גם יובן
מדוע היונה לא חזרה לנח.
כאילו לומר, מני אז היא בשליחות מתמדת והיא תשוב לארובתה
רק בהתגשם חזון הגאולה השלמה לכל האנושות כולה [את מעופה החלה כ"עב" שצריך להתגשם]וכך כמה פרוזאי .
היונה מני אז "שורצת" דווקאבמתחמים הכי רלוונתיים לחזונה: בבתינו
כדי להגות ולהמות באותו המסר
כאילו בפיה אין דבר רק "טרף" אחד ויחיד :"עליו זית של שלום.
עתה אולי גם יובן מדוע היה צריך לו לתנ"ך
נביא דווקא בשם יונה הקורא דווקא לגויים לחזור בתשובה
שהוא יונה אחד משישים של חזון היונה ההיא
בכך שבהוראת ה' נקרא הוא להציל נפשות בני אדם באשר הם בני אדם.
בינתיים משלקב"ה אין לו את כל האנושות כולה כיונתי רעייתי.
עם ישראל כנציגה של האנושות שימש ומשמש לפי שעה בהגדרת אותה היונה