נראה לי כי בירמיה כוונת המקרא שונה היא
הביטוי "הרת עולם" שם בירמיה, בא לתאר חלילה דימוי של הריון לא תקין שלנצח.
הריון לעולם
שהרי קודם נאמר כי ירמיה ביקש שרחם אימו ישמש לו כקבר
מכאן שהתוצאה מכך שאימו כביכול תמשיך להיות בהריון לעד
אם כי תשא ברחמנה לא עלינו – וולד מת
אם כן "הרת עולם" מתייחס כאן לאימו
שכביכול תיוותר הריונית לעולם
לעניננו
יכול בהמשך לאמור
כי הביטוי הרת עולם בתפילה ודווקא בסמיכותו להעמדה למשפט
בא לבטא חלילה את אותה הסכנה
שחלילה יגזר במשפט על העולם שלא ימשיך ו"יוולד" כפי שנולד בבריאה
אלא יהפוך חלילה,לגל של עיי חרבות
מן הריון כושל שתוצאתודווקא "הר" לעולם
אך הר חרבות
