הבכי הוא ביטוי לקולה של האמת האלוקית הוא מתפרץ ממעמקיו האלוקיים של האדם כשהאמת האישית שלו נגמרת או מגיעה למיצויה
כשיוסף מגיע לסוף המיצוי האישי באמירות שלו
הוא נותן לקול הבכי לחתום ולסכם את כל הענין.
אותו קול של האמת האלוקית
שבסופו של דבר בבסיס העלילה הרוויה שכל בני ישראל חוו ואשר הובילה לגולה ראשונה היתה יד אלוקית נעלמה שעשתה שימוש בכל התהפוכות ל"צרכיה" שלה.
הבכי הוא בכי של השלמה
של תובנה עמוקה, שבסופו של דבר כל הטעויות שלנו כולנו משתכללות לגורל אלוקי מוכתב. וחשובה לפחות התובנה שבדיעבד
הבכי אם כן הוא פרץ של רגשות עמוקים, מין שחרור של השלמה, שבא לומר את מה שכבר אמר לא פעם יוסף אנחנו חשבנו כך ואלוהים חשב אחר
