"שמיני עצרת" - אור אחר
:
על ידי משה אהרון
המילה : "עצרת" מובנה כנראה בשניים:
האחד : סופו של תהליך בהשגתו - בעצירה
וכן שכולם נעצרים יחדיו באותו הקו
וסביב אותה התכלית
גם במובן של אחדות.
על בסיס זה נדרשת לכאורה התובנה לפענח
את כל ימי ה"עצרת" שבמועדים.
בחג הפסח יום השביעי שבו
הוא בחזקת :"עצרת" .
כשהוא עדיין מועד הקשור בו .
ותמוה לכאורה, כי בחג הסוכות .
יום העצרת הוא דווקא יום השמיני
שהוא למעשה לכאורה חג הנפרד לעצמו
ואילו בתווך מצוי חג השבועות.
שגם הוא בכלל הגדרת "עצרת"
אלא שכנראה, כך הם פני הדברים:
חג הפסח הוא ראשיתו של המסע לגאולת האדם
והכל מתחיל כמובן בגרעין המוביל - עם ישראל
גאולתו של עם ישראל היא בשבעת ימים המסמלים
את הטבעיות של ימי הבריאה בלבד.[בשבעה ימים בלבד]
לגבי עם ישראל הערך הרוחני שבו בבחינת "עצרת" נוספת משלימה
מגולם ביום נפרד שאינו סמוך ברציפותו לחג הפסח
הוא חג השבועות.
לעומת זאת אחדות כל האדם והאנושות
המסומלים בסגירתו של המעגל :
בחג הסוכות
כי אז השגת האחדות כאמור של כלל האדם
היא בבחינת פלא בריאתי שמצדיק בדיעבד להוסיף כביכול עוד יום לבריאה.
הוא היום השמיני לימי הבריאה
הוא שמיני עצרת.
שמיני עצרת אם כן הוא החג
שבו אנו צריכים להגות באחדות ובגאולת כלל האדם באשר הוא אדם
שרק בכך יש גם שמחה אמיתית של "שמחת תורה"
זו הסיבה אגב ששמחת תורה גם איננה בחג השבועות ביום נתינת התורה
אלא דווקא ביום המסמל שהתורה הגיעה לפרקה באחדות כלל האדם
ובהנחלתה לכלל האדם
והזוכר ליתן חמישה לצדקה תבואהו ברכה