כשהיינו ילדים
ביער של המעברה
הייתה גבעה גבוהה
וילדים בעלי יכולת
היו להם עגלות לתפארת
והם היו קופצים בחדווה
על העגלות שבפיסגה
וטסים במדרון
בין עצי האקליפםוס
במסלול של סללום
מרטיט ומעלף
עד למטה
עד לצריפי המכלת
וגם אני רציתי מאד עגלה
אבל אף פעם זה לא יצא
ואפילו גייסתי
"את כל ה"כוחות
אספתי במשיכה גלגל
ובעמל של בושה עוד גלגל
וסרן אחד עקום מצאתי
שאף פעם לא הצלחתי
ליישר
וסרן נוסף שלא מצאתי
שחסר עד היום
וכך
מדי פעם בפעם
רציתי גם אני לטוס במדרון
לחוש בעונג המרחף
ובתושיה של ילדי מסחר ממולחים
שנועדו וודאי לגדולות
של טייקונים
הייתה העיסקה מותנית וברורה
אני הייתי נושא להם את העגלות
מלמטה למעלה
והתמורה :
טרפ מאחור
וכך עד היום
אני עדיין אוסף טלאים
מנסה לבנות מהם משהו
שחסר לי תמיד
