מלאה אנוכי
ותוכי רצוף
מוצפת כולי
ומשפריצה החוצה.
מתבלבלת מתפללת
מפחדת ואפילו קצת דואגת
תוהה "האם" ו"אולי לא"
ולא בטוחה שכדאי.
לאט לאט מרשה לי
לשחרר
לנער מעליי
פלונית כל ישראל אחים
-
מאמינה שצריך לחפש את האור, לגלות בתוך החוסר...
כולנו יודעים זמנים קשים השא-לה אם כולנו יודעים להתעלות מהם?
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אסתר עצוב ונוגה- אבל לא כ"כ מסכימה יש כא-לה שמשתדלים שלא לשקר או למדו להיות שוניםלמדו בדרך הקשה אני שיקרתי אבל גם לעצמי, פעם כשהייתי עצובה ולא רציתי שידעו וכולם חשבו שאני בסדר גם אני, אבל מאז אני אמיתית אפילו אם זה כואב ואפליו אם אני בוכה בגלל זה. ככה לפחות יכולים לדעת ולהזכיר לי שאני לא מברזל.ולפעמים צריך לדעת להשבר בדביל להבנות... [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי בעניין. השוואה בין השואה לבין היחס לדרוזים קצת קיצונית לדעתי. אבל ברור הוא שצריך להתייחס עליהם יפה להעריך את פועלם למען המדינה. [ליצירה]
- [ליצירה] ממש מיוחד, אהבתי מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] כלנית תודה על ההארה אבל גם הטוב הזה הוא לא הכי מוגדר ומופשט.... אז כך התאים לי. [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפה ואופטימי:) [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפה ונוגע, אך אולי בפרידה סוד הפגישה הבאה? בעז"ה בהצלחה. [ליצירה]
- [ליצירה] ממש עצוב רואים שאת מעריכה את אותו אחד ביחד עם כעס גדול א-ליו. [ליצירה]
- [ליצירה] מיוחד [ליצירה]
- [ליצירה] הוא לא בדיוק צוחק. הוא שם לב לפרטים שלא נדע צער [ליצירה]
תגובות