זה תמיד קורה בזמן הלא נכון! תמיד! זה כבר לא חוסר טאקט זה ביש מזל אבל ביש שלנו לא עוזב לא מרפה איך שהוא אני מצליח לדפוק את הכל הפעם המתועדת הראשונה הייתה עם הרב יואב.... הישיבה החליטה שמכיוון שאין לה מה לעשות איתנו היא תתן לנו כל מיני מטלות סרק כמו: אין מספיק משמשים לארוחת צהריים לכו תקטפו עם הרב יקי או: מי שלא רוצה ללכת לקטוף משמשים יכול להעביר את ערמת הזבל הזו מכאן לפה והקבוצה השניה תעביר אותו חזרה קבוצה א' הייתה בפיקוחו של שאול והשנייה בפיקוחו של יוסי אנשי התחזוקה היקרים של הישיבה בדיוק באותו יום הייתי שרוי במצב רוח קודרני מעט ולא היה לי כוח לעבוד... אז השתמטתי הרב יואב ישב במשרדו משועמם וחסר מעש נמאס לו לגלגל את העט מימין לשמאל וגם מצפון לדרום כבר לא עניין אותו עם הפלאפון החדש כבר נמאס לו לשחק כבר שבוע שעבר ועם הלפטופ החדש פשוט לו היה לו חשק... הוא התחיל לתהוה אם כל השעמום הזה יגמר אי פעם... לפתע הטלפון צלצל על הקו היה שאול! הוא סיפר לרב יואב בהתרגשות על כך שמישהו חסר הרב יואב פתר את התרגשותו בהאירו את עיניו שיכול להיות שהבחור פשוט עבר קבוצה.... הוא התחיל לבהות בתקרה...... לפתע הפלא צלצל שוב... ועל הקו התלמיד התורן שעשה רשימת שמות הוא ציין לתומו שכולם נמצאים למעט אלישע שככול הידוע לו לא חש בטוב או משהו בדומה.... הרב יואב חייג כאחוז אמוק את מספרו של אלישע.... אבל מה?! "ומתלמידי יותר מכולם" בראותי את המספר של הרב יואב על הצג לא טרחתי לענות לטלפון... הרב יואב יצא למסדרן בניין הכיתות אחוז תסכול... מחפש נער שליח פוטנציאלי הוא צד את גרשוני שבקול מלא אדישות שאל את הרב יואב מה עליו בדיוק לעשות.. הרב יואב ציין בקול תקיף שעליו ללוות אותי למשרד ולברר את העניין אחת ולתמיד.... גרשוני הגיע לפנימיה חלף על פני 53,52,51,50, ב-54 נכנס לחדר ימני ומצא אותי קורא ספר להנאתי על מיטתי היקרה.... בקול משועמם הוא מסר את החדשות הטריות מפי הרב יואב ותחילה עיקרן לאחר המבזק הודעתי לו שהוא לא מצא אותי בפנימיה שאין אפ'חד בבית למעשה ושכך יודיע לרב יואב וכן עשה. על הרב יואב זה נמאס... מז'תומרת אתה לא מוצא אותו?! הוא נסע לטראק בטיבט?! הוא חייב להיות בפנימיה! הרי אני לא שחררתי אותו מהישיבה! (טוב בטח שהייתי מבקש אישור.. עלק.. יש ברבנים תמימות מסויימת בנוגע לסמכותם) הוא חיב להיות..... הרב יואב החליט לבדוק את העניין בעצמו הוא ירד לפנימיה וכה עשה... הוא התקרב לחדר 54 וחיכה לתלמיד מזדמן... בלחש הוא ביקש ממנו להיכנס לחדר ולקרוא לי. שושן בלא להסתכל לאחור ביצע את המשימה הוא נכנס לקראוון ופנה לחדר ימני הרב יואב התגנב אחריו וחיכה מאחורי הקיר.... באותה שעה הייתי עסוק בדיאלוג סוער עם גרשוני בנוגע לספר מסויים שהייתי עסוק בקריאתו כשלפתע שושן הגיח בפתח ובפיו הודעה בהולה אל כבודי "הרב יואב אמר שתעלה אליו מייד למשרד!!!" אני מביט בו באדישות מזלזלת..... אצל הרב יואב האדרנלין כבר בשיאו זיעת ההתרגשות כבר ניגרה על מצחו..... מחכה לתשובה הגורלית.. והיא לא איחרה לבוא.... אני כבר מביט חזרה לכיוון גרשוני מפטיר לשושן משפט של "טוב תגיד לרב יואב שלא מצאת אותי" הרב יואב מגיח מעבר לקיר! "תגיד לרב יואב מה?!" שושן לא יכולת להזהיר אותי?! זה היה ה-"אפיטייזר" לכל עלילותי והרומן הממושך והכושל שלי עם הטאקט המשך יבוא בעזרה ה' שמעת שאמרתי בע"ה הרב?! (הבהרה! הרב יואב הוא אחד הרבנים (הבודדים) המוערכים ביותר בעיני והא סימל בשבילי אדם ישר בתוך מערכת עקומה מיסודה לכן הסיפור לא נועד לפגוע בו ח"ו ולא בשושן או בגרשוני שלא דייקתי בפרטי תפקידו בסיפור מסיבות השמורות עימי ועימו)