בינות בתים של עיר
של שיר
אורב צייד לטרף.
חמוש רובה-מלים
עם כוונות
הוא מנסה בלי הרף
להכניס למיטתו שלל.
הנה אחת התרחקה מעֵדֶר.
הו, הריח המפתה.
הוא ניגש ומתקרב
עם כדור בתוך קנה.
כלל בסיסי של כל צייד
הוא להתקרב כנגד רוח
(כך הטרף התמים
מרגיש שלֵו וגם בטוח):
שֽׁתי עוד בירה, אפילו שתיים
תראי כמה נחמד לנו עכשיו.
כן, בלעי הכל, פתיה יפה –
"אני בךֽ מאוהב!"
ולבסוף היא נעתרת
גופה נכנע אל המלים
והצייד קורן מְאוֹשֶר
כי לצד לבה המת
ישארו רק תרמילים.
בסוף הסעודה הוא חוזר אל בית
בו אישה וגם ילדה
מצפות בחום: "כמה טוב שכבר חזרת".
אל השקר. אל התום.
תגובות