מחווה לבוקובסקי
את האישה הכי יפה בעיר.
אני מהמשעממים,
אלה שחושבים שאת מטורפת.
מוכרת גופך בנזיד
אהבה או רגש
צר.
לנצח נידונתי לחשוב שהיה עלי לגרום לך
להשאר.
תהום נשייה
-
יש הרבה לכתוב, אך מעט להגיד. תוכלו למצוא אותי גם כאן:
http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=653599
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אני אוהבת את השיר הזה. הוא מדייק וניתן להזדהות עימו. יפה גם הניגוד המרומז מאצל בוקובסקי- "אני מהמשעממים... את מטורפת..." אמילי [ליצירה]
- [ליצירה] הניגוד המרומז בשונה מבוקובסקי, התכוונתי. לא ניסחתי נכון. [ליצירה]
- [ליצירה] למעשה, הרעיון הזה לקוח מהסיפור עצמו (קרי, הוא של בוקובסקי). כל שעשיתי, היה לקשור אותו לחוויה שלי, המקבלת ביטוי ב-מוכרת גופך..., ובצירוף מלותי שלי לתחושתו של המספר בסיפור (לנצח נידונתי...). [ליצירה]
- [ליצירה] אוקיי, אני התייחסתי לשיריו. לא מכירה את סיפוריו. [ליצירה]
- [ליצירה] מירוש, עכשיו, משהתפנה פה קצת מקום, אני יכול להודות לך על תגובתך. [ליצירה]
- [ליצירה] אולי זו תעודת עניות לתוכניות הטבע - ראית אחת, ראית את כולן... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכם. אני חושב שמה שהנחה אותי במבנה הזה (חשבתי על טקסט רציף) היתה דווקא השפעה של שירי קארבר. משהו שהוא על גבול השירה, אך הוא לא. המונולוג כשירה עצמית, פנימית, אם תרצו. אשחק עם זה קצת. אולי בכל זאת הטקסט הרציף יתאים. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מתנצל על שלוש מאות התגובות הזהות. היתה כאן תקלה. [ליצירה]
- [ליצירה] ליאורה - אני מכיר את הפסל שנים רבות ואף ראיתי אותו בעצמי. תודה. אמילי היקרה - נסי לקרוא שוב בצורה פתוחה מעט יותר. אין כאן כל שנינה או כל משחק מלים. מה שיש כאן, אם כבר, זה מה שהגדרת פעם "קצת יותר מדי קודים פרטיים" (אבל זה נעשה בצורה מודעת לחלוטין). זה בא לידי ביטוי בסערה ללא עין (איני מבין מה הבעיה כאן - מדובר בסערה ללא מנוחה), ובעננים אפורים של תקווה (אין כאן אוקסימורון. חשבי על "אנגלוס" של מילה ששלחתי לך: למה מייחלים האיכרים?). השורה שאינך אוהבת (אחת מהן, בכל אופן), זו עם המאבקים, הנה פרפרזה על שלושת המאבקים שמתרחשים בפסל הלאוקון (ראי תגובתה של ליאורה). שם הם מספרים סיפור שיש לו התחלה, אמצע וסוף. כאן אני כותב שחלוקה כזו נכונה רק במיתולוגיה. תודה על התגובות. [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון נחמד. לא חשבתי על זה. [ליצירה]
- [ליצירה] אמילי צייד נהדר יש לך. רעיון יפה לשלב את סיפור חווה בפנים. לא חשבתי על זה. [ליצירה]
- [ליצירה] הקטע עם הבירה עדיין בעייתי. אני מסכים עם ה-לה. "גולפו" מתייחס לשני דברים: האחד, למעין גלופה המשמשת לשכפול סכמטי-אוטומטי של הדברים (קרי, אין כוונה מאחוריהם). השני, כרמיזה למשרוקית העץ בה משתמשים בציד ברווזים, המשמיעה קולות של ברווזים. חשבתי בהתחלה על "עוצבו" או "נעטפו", אך אני אוהב יותר את העומק הסמנטי ב-"גולפו". תודה. אני מאוד מעריך את הבקורת (כרגיל). [ליצירה]
- [ליצירה] לגוד יקר, תודה רבה. למעשה, מבחינת חריזה וזרימה, "הצייד" ו-"אני, אחאב" מהווים ניסיונות ראשונים שלי בשירה חרוזה. עד כה התמקדתי יותר בתוכן. ובנוגע לקריאתך, ניכר כי אינה בינונית כלל. הבנת היטב את מהות השיר, ויפה תיארת את תחושתי כלפי אותו צייד (שהוא, כמובן, משורר בשר ודם). [ליצירה]
- [ליצירה] תודה. איני חושב שהיה דגש כאן לציוני דרך והשגים גדולים או חשובים, אבל כן להתקדמות כלשהי. שינוי כלשהו. [ליצירה]
תגובות