[ליצירה]
ממש מזכיר לי שבגוש קטיף ת"ו
בשבוע שלפני החורבן,כשהצבא הביא מדבקות לאריזה שכתוב עליהן "שביר" לקחנו את המדבקות הללו לפני הפינוי והדבקנו על לבותינו באופן סימבולי. מה עוד שלפי הזכור לי המדבקות היו בצבע כתום, אז בכלל...
אהבתי. הוא נראה קצת כמו חיה רדופה, וזה צמרר אותי קצת, אבל אני מניחה שלכך התכוון המשורר...
[ליצירה]
זה סגנון החשיבה שלי
בלבד או שכולם פה בקריאה ראשונית הבינו את זה "צולל ועיני מאדימות" כסוג של טריפ עם פלאשבקים מהעבר???...
אם כי בתור שיר געגוע זה יותר עדין אבל ה'צולל' הזה מתקשר אצלי לקטעים פסיכודליים.
נו, שוין...
[ליצירה]
ממש יפה. אהבתי את כל הפרטים שאתה מצליח להכניס, שהם משמעותיים אל לא עם יותר מדי טקסט. הציר "אדם-אדמה, מסובב את כל השיר, באופן מוחשי מאד, לטעמי.
[ליצירה]
בוצר טוב!
השיר אמנם נכתב כאשר גלשתי בצורה לפני הקפה של הבוקר, ותהיתי בלבי למה על 80 אחוז מהשירים של היוצרים פה, שוררת אוירת לאות ועצבות.
(אולי בגלל שהמוזות נוחתות במלואן דווקא מתוך תחושת הצער. או שמא להפך- דווקא המרחבים של האמן גורמים לו ליפול לתחושת קטנות וחוסר אונים?)
העיקר שמוסר ההשכל ברור... :)
תגובות