איך נשלכתי מוטלת
כנשוכת נבואה
אחר יצירה
שיש עימה חרון
אף
פעם כעת הזו
נמתחה נפשי
כבמיטת סדום
***
ורוחי שלי
כולה
עמודי הכוסף
גל י-ה
-
בחיפושים, ולא בחקירות
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] התחברתי מאד. לא כל כך לחלק הראשון, בעיקר לחלק השני מ"עכשיו אני כבר גדולה". וממש אהבתי את "מעניין הקטע הזה, שככל שגדלים היכולת להביע רגש קטנה.זה כאילו ששטח הפנים של הלב הולך וקטן והרגש לא יכול לפעפע מקרבנו, רק בשקט , רק בחושך לובש צורה של פרח, של מילים או של דמעה".. הרהרתי בזה הרבה ונתת לזה את המלים הנכונות. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך אותנטי, מעביר את הכאב בפשטות זורמת ומחממת את הלב. בשורוטובות! [ליצירה]
- [ליצירה] ממש מזכיר לי שבגוש קטיף ת"ו בשבוע שלפני החורבן,כשהצבא הביא מדבקות לאריזה שכתוב עליהן "שביר" לקחנו את המדבקות הללו לפני הפינוי והדבקנו על לבותינו באופן סימבולי. מה עוד שלפי הזכור לי המדבקות היו בצבע כתום, אז בכלל... אהבתי. הוא נראה קצת כמו חיה רדופה, וזה צמרר אותי קצת, אבל אני מניחה שלכך התכוון המשורר... [ליצירה]
- [ליצירה] משפט חזק וקולע אבל הענין עם הספירה היה מצחיק מאד... זה אפילו קצת גנב את ההצגה לשאר המשפט... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לך נתת צורה למחשבות מול רבש"ע, שאנחנו המון פעמים מסתבכים בהם, ומתבלבלים, ורוצים, ונסוגים... נגע בי. מאד נגע. [אגב, יש משהו באינטימיות הזו של הרווקים מול רבש"ע, שהצלחת להעביר כל כך טוב. איך הבדידות פותחת צוהר אחר של כיסופים וקשר עם הקב"ה. שאני די בספק אם זה חוזר באותן העוצמות גם לאחר שנכנסים למסלול הקמת משפחה) ושוב- תודה [ליצירה]
- [ליצירה] אמאל'ה!!! בתור בת שירות שמסימת עכשיו- כל כך מוכר! פשוט הוצאת לי את המלים מהלב! ממש, כל מילה... ועכשיו אני תוהה עם עצמי איך משיבים את התמימות האבודה, ויחד איתה את שמחת החיים (לא בדידות...) [ליצירה]
- [ליצירה] המעגל הבלתי פוסק כרוניקה של אכילה ידועה מראש... כואב... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את ההקבלה 'אינני בוכה אף פעם, אינני תינוק בכיין'... ויש משהו מנקה בהקאה הזו, גם אם לרגעים היא מלכלכת. ויש משהו מטהר בבכי הזה, גם אם לזמן מועט הוא מרטיב.. [ליצירה]
- [ליצירה] נוגע כל כך... אמא יש רק אחת... ממש הצלחת להעביר את התחושה שהזכרון מקיף מכל עבר. [ליצירה]
- [ליצירה] עם כל כמה שמאסתי בסיפורי פרידות מרגשות, זה היה באמת חמוד ונוגע. ונורא זורם. [ליצירה]
תגובות