איך נשלכתי מוטלת
כנשוכת נבואה
אחר יצירה
שיש עימה חרון
אף
פעם כעת הזו
נמתחה נפשי
כבמיטת סדום
***
ורוחי שלי
כולה
עמודי הכוסף
גל י-ה
-
בחיפושים, ולא בחקירות
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- הצלחת להעביר את התחושה.... אהבתי את "ניקבת דמעותיי". [ליצירה]
- [ליצירה] מבחינה ספרותית זה מלא הומור וחד. אבל מאד, מאד, לא אהבתי את הדרך שבה מוצגים כאן החוזרים בתשובה. אני מניחה אין כונתך שכל החוזרים בתשובה הם כאלה, ואפילו לא רק ה'שסנקים' שבהם, אולם הכותרת עלולה להביא אנשים למחשבה שזה מכוון כלפיהם. או שמא זו כן כונתך? לא יודעת. , אשמח לקבל תשובה. [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון ממש יצירתי וחכם. אהבתי מאד, אם כי היה חסר לי משהו, אני עדיין מנסה להבין מה... אולי קצת יותר לפתח את זה. ונראה לי שבלי ה"שלא יחשוד", היה לי קשה להבין, אז צמד המלים הוא ממש במקום לדעתי. [ליצירה]
- [ליצירה] מצחיק: משום מה כשקרתי את השיר חשבתי על אירלנד, ורק בקריאה השניה שמי לב שאלה אכן רשמים מאירלנד. אוירה מועברת ממש טוב, בפשטות אמיתית. [ליצירה]
- [ליצירה] כפי שכתבו פה, מרטיט השאלה כואבת כמו שאלת ה'למה, בעצם?', מול מוות מיותר... 'אז תתחזק ותתרפא...' [ליצירה]
- [ליצירה] באמת היה חסר מישהו שיכתוב על הציר הזה של יום כיפור-פורים, ועשית את זה יפהפה. אם כי- בכל זאת, הייתי מצפה לנעילה קצת יותר אופטימית של פורים... [ליצירה]
- [ליצירה] התחברתי. והכי, הכי למשפט "לא רק מים הם מראה. גם החול משקף". זה הצליח לקלוע לתחושה שלא הצלחתי להגדיר במדויק כבר הרבה זמן. [ליצירה]
- [ליצירה] רילקס, חבר'ה, רילקס.... זה ילד בכיתה ד. שובל! שים משהו משלך, אנחנו נשמח לא פחות... [ליצירה]
- [ליצירה] ממש מזכיר לי שבגוש קטיף ת"ו בשבוע שלפני החורבן,כשהצבא הביא מדבקות לאריזה שכתוב עליהן "שביר" לקחנו את המדבקות הללו לפני הפינוי והדבקנו על לבותינו באופן סימבולי. מה עוד שלפי הזכור לי המדבקות היו בצבע כתום, אז בכלל... אהבתי. הוא נראה קצת כמו חיה רדופה, וזה צמרר אותי קצת, אבל אני מניחה שלכך התכוון המשורר... [ליצירה]
- [ליצירה] בחיוך מרוח על הפרצוף- ענק! אהבתי, אהבתי, אהבתי.... יש קטע כזה שהקב"ה שולח לנו אנשים שיצבעו לנו את החיים... (ואין כוונתי לדנה אינטרנשיונל...) בתקווה שרובי ימצא את הבאשערט בקרוב. [ליצירה]
תגובות