כל שנותר לי הוא לחכות,
שתבוא הדעת
ותתיישב
בתוכי.
גל י-ה
-
בחיפושים, ולא בחקירות
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] באמת?? נו, ודאי לא הבנתי, אני בכל אופן לא הייתי מחכה אלא מיישבת אותה בדעתי, בתוכיותי :) מה פתאום לחכות, זה סתם מכניס לציפיה, ובסוף מה? (אפילו כרית אין לציפיה:) באסה, אז יאללה קומי עורי, תכף בא אורך... והלילה הזה רווי כוכבים משמיים אלייך קורצים אהבה, כּנרת [ליצירה]
- [ליצירה] ביאור קצר-ארוך הייתי צריכה לדייק יותר בניסוח, אשמח אם תוכלי לעזור לי למצוא את המלים לתחושה... יש לי בעיה גדולה. אני לוקה בחוסר סבלנות. חוסר סבלנות לפרטים קטנים, חוסר סבלנות לתהליכים (מה שמפריע מאד כשעוסקים בעבודה חינוכית). זה מפריע לי אפילו לסדר את החדר כי אין לי סבלנות לזה. בכל אופן- זו מידה שאני צריכה לעבוד עליה המווון. לפעמים אני כל כך נחפזת לעבוד על איזו מידה מגונה בילהלן- חוסר הסבלנות, עד שכל העבודה שלי לא שווה כלום, כי אין לי את הסבלנות כדי לעבוד עליה בתהליך מתמשך ואמיתי...ולכן, אני 'מחכה' שהדעת בתוכי תתישב ואז יהיה לי מה שנקרא 'יישוב הדעת'. מה שאני מנסה לומר זה שכדי להשיג את המתנה שנקראת "יישוב הדעת", צריך סבלנות, כלומר "יישוב דעת". מעין אבסורד שכזה. (ולכן קראתי לזה 'המתנה', שמשמעותה היא גם ציפיה, וגם ה-מתנה) אקיצור, ממש מתנצלת אם שיגעתי אותך, או קדחתי יותר מדי. מקווה שהתמונה הובהרה, ואם לא-עשיתי כמיטב יכולתי... וממש תודה על התגובה! [ליצירה]
- [ליצירה] אני דוקא התחברתי..קצר קולע ומעולה! תמשיכי לכתוב.. [ליצירה]
- [ליצירה] מתנה בהמתנה במשפט אחד יפיפה! התובנה היא המתנה. [ליצירה]
- [ליצירה] אח... הגבורה שבחסד... ממש לתפארת... [ליצירה]
- [ליצירה] התחברתי מאד. לא כל כך לחלק הראשון, בעיקר לחלק השני מ"עכשיו אני כבר גדולה". וממש אהבתי את "מעניין הקטע הזה, שככל שגדלים היכולת להביע רגש קטנה.זה כאילו ששטח הפנים של הלב הולך וקטן והרגש לא יכול לפעפע מקרבנו, רק בשקט , רק בחושך לובש צורה של פרח, של מילים או של דמעה".. הרהרתי בזה הרבה ונתת לזה את המלים הנכונות. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה בדיוק מקשר לי למשהו שלמדתי: המים הם הצורה הגשמית של הכח החברתי. (כלומר המים בעולם הם הכח החברתי בנפש). ראיה לכך:מים בעברית תמיד יהיו בלשון רבים. לעומת זאת אניה היא לשון אני, יחיד. אניה צריכה להשתלב במים, אבל לא לטבוע (לשון השטבע, טבע אחיד) בתוכם. וזה ממש ממחיש את הענין הזה, שהיא נאבקת 'אני! ' ופתאום נטמעת בתוך הכלל... אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] קודם כל, ממש תודה! זה ממש מדרבן... לענין האם והבת- אכן בתחילה התלבטתי קלות, אולם לבסוף החלטתי להשאיר זאת כך... לילה טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] חזק! ממש מבטא היטב את כנסת ישראל, סיפור חדש-ישן. נורא, נורא אהבתי... עוצמתי וכן... ממש כל הכבוד שלקחת את הנושא הזה שהוא במובן מסוים שורש תפקידנו ומהותנו בדור וגוללת אותו למסכת אחת, בשפה שמדברת לכל לב יהודי... יישר כח גדול! [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מצטרפת לאלפבה. הזדהיתי מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך מוכר, מעבר למדף - השאלה היא כמה מקום הם תופסים בלב.... לענ"ד הלב קטן מדי בשביל שניהם יחד. ובמצב שבו הם מונחים טוב ביותר -'יפת אלוקים ליפת- וישכון באהלי שם'. המהות של ר' נחמן, והכלים, יכולים להיות שאובים מחכמת הגוים של פינק פלויד. ההבדלה חשובה מאד. ר' נחמן לוקח, ובגדול... [ועם כל הכבוד הראוי לפינק פלויד, להחליט שר' נחמן היה שומע אותם (לומשנה גמלו) נשמע לי קצת תלוש. ר' נחמן מדבר רבות על מנגנים כשרים ועל חשיבות הענין, אז נראה לי שהוא היה עומד במלים שלו ולא מכניס את זה למדף הספרים שלו... ר' נחמן מצטייר בדורנו אנו כ'טיפוס' פתוח שמקבל הכל, אבל ניתן לראות בספריו את השמרנות שלו, והוא אוסר לקרוא אפילו ספרי פילוסופיה של הרמב"ם. בואו לא נסחף לפלורליזם מיותר... וצריך להזהר מאד עם המושג של קידוש החומר, ולא לעוות אותו למקומות של ערבוב תרבויות זרות וחולניות. להיייות דתי לאומי זה עסק שדורש בירור, אחרת אפשר להגיע למקומות מאד, מאד רחוקים מהאמת] מתנצלת שגלשתי, אולם הרגשתי שיש פה בדיון דברים הדורשים הבהרה.... [ליצירה]
- [ליצירה] בחיוך מרוח על הפרצוף- ענק! אהבתי, אהבתי, אהבתי.... יש קטע כזה שהקב"ה שולח לנו אנשים שיצבעו לנו את החיים... (ואין כוונתי לדנה אינטרנשיונל...) בתקווה שרובי ימצא את הבאשערט בקרוב. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הרעיון, אם כי נראה לי שזה לא מספיק "מתייפייף" כדי להיות שיר. נוטה יותר לכיון ה'מונולוג'. מזכיר לי שתמיד כשיש קשיים , אפילו קטנים, יש ענין להזכיר לעצמנו שתכל'ס- בשביל זה אנחנו כאן... מה קוראים אותו "אדם לעמל יולד", 'סיסמתי' ככל שישמע, ההתמודדות מול הקושי- היא, היא המטרה. (שמעתי מהרב טל , ואהבתי מאד) אז איך היינו אומרות באולפנה? "שנזכה"? שנזכה... נ.ב. אהבתי את ההקבלה של -אור גדול, חיוך קטן. [ליצירה]
- [ליצירה] "רבונו של עולם, אם נדבר גלויות, לפעמים אין לי כח בעולמך להיות..." [שולי רנד, איכה] טוב שאת שמה את הדברים על השולחן בלי חסימות מולו. רק ככה תוכלי להסתדר בחיים. נ.ב. דנדו'ש זה שם שמשום מה ממש מחמם את הלב. זה נחמד שם כזה אחרי כל השמות העמוקים מני ים שמסתובבים פה... [ליצירה]
תגובות