כל שנותר לי הוא לחכות,
שתבוא הדעת
ותתיישב
בתוכי.
גל י-ה
-
בחיפושים, ולא בחקירות
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] באמת?? נו, ודאי לא הבנתי, אני בכל אופן לא הייתי מחכה אלא מיישבת אותה בדעתי, בתוכיותי :) מה פתאום לחכות, זה סתם מכניס לציפיה, ובסוף מה? (אפילו כרית אין לציפיה:) באסה, אז יאללה קומי עורי, תכף בא אורך... והלילה הזה רווי כוכבים משמיים אלייך קורצים אהבה, כּנרת [ליצירה]
- [ליצירה] ביאור קצר-ארוך הייתי צריכה לדייק יותר בניסוח, אשמח אם תוכלי לעזור לי למצוא את המלים לתחושה... יש לי בעיה גדולה. אני לוקה בחוסר סבלנות. חוסר סבלנות לפרטים קטנים, חוסר סבלנות לתהליכים (מה שמפריע מאד כשעוסקים בעבודה חינוכית). זה מפריע לי אפילו לסדר את החדר כי אין לי סבלנות לזה. בכל אופן- זו מידה שאני צריכה לעבוד עליה המווון. לפעמים אני כל כך נחפזת לעבוד על איזו מידה מגונה בילהלן- חוסר הסבלנות, עד שכל העבודה שלי לא שווה כלום, כי אין לי את הסבלנות כדי לעבוד עליה בתהליך מתמשך ואמיתי...ולכן, אני 'מחכה' שהדעת בתוכי תתישב ואז יהיה לי מה שנקרא 'יישוב הדעת'. מה שאני מנסה לומר זה שכדי להשיג את המתנה שנקראת "יישוב הדעת", צריך סבלנות, כלומר "יישוב דעת". מעין אבסורד שכזה. (ולכן קראתי לזה 'המתנה', שמשמעותה היא גם ציפיה, וגם ה-מתנה) אקיצור, ממש מתנצלת אם שיגעתי אותך, או קדחתי יותר מדי. מקווה שהתמונה הובהרה, ואם לא-עשיתי כמיטב יכולתי... וממש תודה על התגובה! [ליצירה]
- [ליצירה] אני דוקא התחברתי..קצר קולע ומעולה! תמשיכי לכתוב.. [ליצירה]
- [ליצירה] מתנה בהמתנה במשפט אחד יפיפה! התובנה היא המתנה. [ליצירה]
- [ליצירה] בוצר טוב! השיר אמנם נכתב כאשר גלשתי בצורה לפני הקפה של הבוקר, ותהיתי בלבי למה על 80 אחוז מהשירים של היוצרים פה, שוררת אוירת לאות ועצבות. (אולי בגלל שהמוזות נוחתות במלואן דווקא מתוך תחושת הצער. או שמא להפך- דווקא המרחבים של האמן גורמים לו ליפול לתחושת קטנות וחוסר אונים?) העיקר שמוסר ההשכל ברור... :) [ליצירה]
- [ליצירה] איזה משל שאני נוברת פה ביצירות אהבתי מאד. לא הבנתי עד תום, אבל זה כל הקסם... [ליצירה]
- [ליצירה] אמת, אמת... מה שמכונה ביידיש 'עיקרון ה'קמעא, קמעא'' [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים. פשוט מדהים. כישרון שאני פשוט לא מסוגלת להבין... [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון ממש יצירתי וחכם. אהבתי מאד, אם כי היה חסר לי משהו, אני עדיין מנסה להבין מה... אולי קצת יותר לפתח את זה. ונראה לי שבלי ה"שלא יחשוד", היה לי קשה להבין, אז צמד המלים הוא ממש במקום לדעתי. [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב יפה, מוכר מאד . גם לי קצת קשה עם היהדות המוחצנת, אבל מה לעשות שנוער זה עם מרגיש צורך רב להחצין, ומקובלנו שאין ואקום- כלומר- אם לא יחצינו דברים טובים- הם יחצינו דברים רעים. לפיכך עדיף שיחצינו יראת שמים מאשר דברים אחרים. כמובן שיש סכנה בכך שנשאר רק עם ההחצנה ובלי היראה, אולם לרוב זה לא המצב, ועם הזמן הם מתפתחים להיות בוגרים עם יראת שמים יותר בנויה.. לגבי התנועעות- לפי הזוה"ק יש ענין שכשיהודי עושה מצוה הוא יתנועע קדימה ואחור כמו שלהבת נר. לפיכך, ההתנועעות היא לאו דווקא סמל לריכוז של כלות הנפש, אלא פשוט יש ענין מסוים בה. זה הופך את כל הגישה שלי ל'התנועעות' לאחרת לגמרי, לאו דווקא כסמל ליראת שמים. המון פעמים אנשים מתנועעים דווקא כשהם לא מסוגלים להתרכז, כאילו מסים לטלטל את עצמם כדי להתעורר, ואז יש את אלה שגורסים שהם בטח מכוונים כוונות עילאיות, זה פשוט כל כך אירוני... [ליצירה]
- [ליצירה] ים, נראה לי שאין הכונה למישהו שין לה את הקול, אלא למישהו שבתוכו יהיה שיקוף של הקול הבלתי- נשמע שלה. [ליצירה]
- [ליצירה] "רבונו של עולם, אם נדבר גלויות, לפעמים אין לי כח בעולמך להיות..." [שולי רנד, איכה] טוב שאת שמה את הדברים על השולחן בלי חסימות מולו. רק ככה תוכלי להסתדר בחיים. נ.ב. דנדו'ש זה שם שמשום מה ממש מחמם את הלב. זה נחמד שם כזה אחרי כל השמות העמוקים מני ים שמסתובבים פה... [ליצירה]
- [ליצירה] אין ספק שקריאת השיר הינה חוויה מטלטלת... לקחתי לתשומת לבי. בלי נדר אשתדל... [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, כמה שהקטע הזה מתוק.... כל כך הזדהיתי, אם כי מלאך הכרית שלי היה נוהג להפנות את אצבעו המאשימה דווקא בשיעורי לדון. כל טוב! [ליצירה]
תגובות