כל שנותר לי הוא לחכות,
שתבוא הדעת
ותתיישב
בתוכי.
גל י-ה
-
בחיפושים, ולא בחקירות
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] באמת?? נו, ודאי לא הבנתי, אני בכל אופן לא הייתי מחכה אלא מיישבת אותה בדעתי, בתוכיותי :) מה פתאום לחכות, זה סתם מכניס לציפיה, ובסוף מה? (אפילו כרית אין לציפיה:) באסה, אז יאללה קומי עורי, תכף בא אורך... והלילה הזה רווי כוכבים משמיים אלייך קורצים אהבה, כּנרת [ליצירה]
- [ליצירה] ביאור קצר-ארוך הייתי צריכה לדייק יותר בניסוח, אשמח אם תוכלי לעזור לי למצוא את המלים לתחושה... יש לי בעיה גדולה. אני לוקה בחוסר סבלנות. חוסר סבלנות לפרטים קטנים, חוסר סבלנות לתהליכים (מה שמפריע מאד כשעוסקים בעבודה חינוכית). זה מפריע לי אפילו לסדר את החדר כי אין לי סבלנות לזה. בכל אופן- זו מידה שאני צריכה לעבוד עליה המווון. לפעמים אני כל כך נחפזת לעבוד על איזו מידה מגונה בילהלן- חוסר הסבלנות, עד שכל העבודה שלי לא שווה כלום, כי אין לי את הסבלנות כדי לעבוד עליה בתהליך מתמשך ואמיתי...ולכן, אני 'מחכה' שהדעת בתוכי תתישב ואז יהיה לי מה שנקרא 'יישוב הדעת'. מה שאני מנסה לומר זה שכדי להשיג את המתנה שנקראת "יישוב הדעת", צריך סבלנות, כלומר "יישוב דעת". מעין אבסורד שכזה. (ולכן קראתי לזה 'המתנה', שמשמעותה היא גם ציפיה, וגם ה-מתנה) אקיצור, ממש מתנצלת אם שיגעתי אותך, או קדחתי יותר מדי. מקווה שהתמונה הובהרה, ואם לא-עשיתי כמיטב יכולתי... וממש תודה על התגובה! [ליצירה]
- [ליצירה] אני דוקא התחברתי..קצר קולע ומעולה! תמשיכי לכתוב.. [ליצירה]
- [ליצירה] מתנה בהמתנה במשפט אחד יפיפה! התובנה היא המתנה. [ליצירה]
- [ליצירה] איך אומרים? ציורי... כן... ציורי... השאיר לי טעם מתוק בלב של רגעי יומיום חד פעמיים... [ליצירה]
- [ליצירה] ממש יפה. אהבתי את כל הפרטים שאתה מצליח להכניס, שהם משמעותיים אל לא עם יותר מדי טקסט. הציר "אדם-אדמה, מסובב את כל השיר, באופן מוחשי מאד, לטעמי. [ליצירה]
- [ליצירה] התחברתי מאד. לא כל כך לחלק הראשון, בעיקר לחלק השני מ"עכשיו אני כבר גדולה". וממש אהבתי את "מעניין הקטע הזה, שככל שגדלים היכולת להביע רגש קטנה.זה כאילו ששטח הפנים של הלב הולך וקטן והרגש לא יכול לפעפע מקרבנו, רק בשקט , רק בחושך לובש צורה של פרח, של מילים או של דמעה".. הרהרתי בזה הרבה ונתת לזה את המלים הנכונות. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] ... קרץ לי הרעיון של הדיבור עם אלוקים (בק') עם חודשי לועזיים. משדר משהו פשוט ואמיתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אחד הטובים... העלה לי חיוך גדול, כל כך אמיתי ונכון... [ליצירה]
- [ליצירה] אפשר לחוש את המלים. אהבתי את ההתמסרות המוחלטת. "תנני ביטחון"- כאילו ממש עשה א ו ת י בטחון, השאיפה לביטול מול האלקות שכ"כ רחוקה... מי יתננו... [ליצירה]
- [ליצירה] אני דוקא התחברתי גם אם קצת מבולבל, אהבתי את המסר, ואת ההקשרים. 'התעוררי, התעוררי!...' [ליצירה]
- [ליצירה] ביאור קצר-ארוך הייתי צריכה לדייק יותר בניסוח, אשמח אם תוכלי לעזור לי למצוא את המלים לתחושה... יש לי בעיה גדולה. אני לוקה בחוסר סבלנות. חוסר סבלנות לפרטים קטנים, חוסר סבלנות לתהליכים (מה שמפריע מאד כשעוסקים בעבודה חינוכית). זה מפריע לי אפילו לסדר את החדר כי אין לי סבלנות לזה. בכל אופן- זו מידה שאני צריכה לעבוד עליה המווון. לפעמים אני כל כך נחפזת לעבוד על איזו מידה מגונה בילהלן- חוסר הסבלנות, עד שכל העבודה שלי לא שווה כלום, כי אין לי את הסבלנות כדי לעבוד עליה בתהליך מתמשך ואמיתי...ולכן, אני 'מחכה' שהדעת בתוכי תתישב ואז יהיה לי מה שנקרא 'יישוב הדעת'. מה שאני מנסה לומר זה שכדי להשיג את המתנה שנקראת "יישוב הדעת", צריך סבלנות, כלומר "יישוב דעת". מעין אבסורד שכזה. (ולכן קראתי לזה 'המתנה', שמשמעותה היא גם ציפיה, וגם ה-מתנה) אקיצור, ממש מתנצלת אם שיגעתי אותך, או קדחתי יותר מדי. מקווה שהתמונה הובהרה, ואם לא-עשיתי כמיטב יכולתי... וממש תודה על התגובה! [ליצירה]
- [ליצירה] חזק. קצר וממצה. אחד השלבים שחייבים לעבור בחיים... [ליצירה]
- [ליצירה] זה בדיוק מקשר לי למשהו שלמדתי: המים הם הצורה הגשמית של הכח החברתי. (כלומר המים בעולם הם הכח החברתי בנפש). ראיה לכך:מים בעברית תמיד יהיו בלשון רבים. לעומת זאת אניה היא לשון אני, יחיד. אניה צריכה להשתלב במים, אבל לא לטבוע (לשון השטבע, טבע אחיד) בתוכם. וזה ממש ממחיש את הענין הזה, שהיא נאבקת 'אני! ' ופתאום נטמעת בתוך הכלל... אהבתי. [ליצירה]
תגובות