[ליצירה]
חזק!
ממש מבטא היטב את כנסת ישראל, סיפור חדש-ישן. נורא, נורא אהבתי... עוצמתי וכן... ממש כל הכבוד שלקחת את הנושא הזה שהוא במובן מסוים שורש תפקידנו ומהותנו בדור וגוללת אותו למסכת אחת, בשפה שמדברת לכל לב יהודי... יישר כח גדול!
[ליצירה]
אהבתי את הרעיון, אם כי
נראה לי שזה לא מספיק "מתייפייף" כדי להיות שיר. נוטה יותר לכיון ה'מונולוג'.
מזכיר לי שתמיד כשיש קשיים , אפילו קטנים, יש ענין להזכיר לעצמנו שתכל'ס- בשביל זה אנחנו כאן...
מה קוראים אותו "אדם לעמל יולד", 'סיסמתי' ככל שישמע, ההתמודדות מול הקושי- היא, היא המטרה. (שמעתי מהרב טל , ואהבתי מאד)
אז איך היינו אומרות באולפנה?
"שנזכה"?
שנזכה...
נ.ב. אהבתי את ההקבלה של -אור גדול, חיוך קטן.
[ליצירה]
באמת כואב
נשמע כאילו נאמר מפי זקן לאחר הפרישה.
אהבתי מאד
" אתה מבין אדוני, היתה לנו אהבה
שלא היתה תלויה בדבר
אבל כשנלחמים לעמוד על הרגליים
הגוף לא יכול, להחזיק את האהבה בלי לקרוס"
[ליצירה]
נקודה
דוקא ה'חיבוק הגברי', נראה לי שזה בא להראות שהחיבוק הוא לא 'רומנטי', אלא בא ממקום של חיפוש משען כלשהו. להיפך מ'חיבוק נשי', חיבוק גברי הוא יותר של 'אחוות לוחמים', ולא מיני.
(תרבות המערב ניצחה אותנו. המתירנות גורמת לנו לראות בכל דבר, את הדברים האסורים, וחבל...)
*תקראו לי תמימה, כך אני רואה את הדברים, ומה שהתרחש אז בלב המחבר, רק הוא יודע. בכל אופן- נכון לעכשיו אני סומכת.
** ולכל החב'רה שכתבו פה על חופש יצירה- אתם מומזנים לקרוא ולכתוב את הגיגיכם ב'במה חדשה' (ומשוחררת, ופרוצה, והרסנית). אנחנו (מבקרי אתר בעל גוון דתי) לא דוגלים ביצירה חופשית, אלא ביצירה חירותית, ויחי ההבדל הגס.
[ליצירה]
אהבתי את ההקבלה
'אינני בוכה אף פעם, אינני תינוק בכיין'...
ויש משהו מנקה בהקאה הזו, גם אם לרגעים היא מלכלכת. ויש משהו מטהר בבכי הזה, גם אם לזמן מועט הוא מרטיב..
תגובות