איך נשלכתי מוטלת
כנשוכת נבואה
אחר יצירה
שיש עימה חרון
אף
פעם כעת הזו
נמתחה נפשי
כבמיטת סדום
***
ורוחי שלי
כולה
עמודי הכוסף
גל י-ה
-
בחיפושים, ולא בחקירות
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ביאור קצר-ארוך הייתי צריכה לדייק יותר בניסוח, אשמח אם תוכלי לעזור לי למצוא את המלים לתחושה... יש לי בעיה גדולה. אני לוקה בחוסר סבלנות. חוסר סבלנות לפרטים קטנים, חוסר סבלנות לתהליכים (מה שמפריע מאד כשעוסקים בעבודה חינוכית). זה מפריע לי אפילו לסדר את החדר כי אין לי סבלנות לזה. בכל אופן- זו מידה שאני צריכה לעבוד עליה המווון. לפעמים אני כל כך נחפזת לעבוד על איזו מידה מגונה בילהלן- חוסר הסבלנות, עד שכל העבודה שלי לא שווה כלום, כי אין לי את הסבלנות כדי לעבוד עליה בתהליך מתמשך ואמיתי...ולכן, אני 'מחכה' שהדעת בתוכי תתישב ואז יהיה לי מה שנקרא 'יישוב הדעת'. מה שאני מנסה לומר זה שכדי להשיג את המתנה שנקראת "יישוב הדעת", צריך סבלנות, כלומר "יישוב דעת". מעין אבסורד שכזה. (ולכן קראתי לזה 'המתנה', שמשמעותה היא גם ציפיה, וגם ה-מתנה) אקיצור, ממש מתנצלת אם שיגעתי אותך, או קדחתי יותר מדי. מקווה שהתמונה הובהרה, ואם לא-עשיתי כמיטב יכולתי... וממש תודה על התגובה! [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך מוכר, מעבר למדף - השאלה היא כמה מקום הם תופסים בלב.... לענ"ד הלב קטן מדי בשביל שניהם יחד. ובמצב שבו הם מונחים טוב ביותר -'יפת אלוקים ליפת- וישכון באהלי שם'. המהות של ר' נחמן, והכלים, יכולים להיות שאובים מחכמת הגוים של פינק פלויד. ההבדלה חשובה מאד. ר' נחמן לוקח, ובגדול... [ועם כל הכבוד הראוי לפינק פלויד, להחליט שר' נחמן היה שומע אותם (לומשנה גמלו) נשמע לי קצת תלוש. ר' נחמן מדבר רבות על מנגנים כשרים ועל חשיבות הענין, אז נראה לי שהוא היה עומד במלים שלו ולא מכניס את זה למדף הספרים שלו... ר' נחמן מצטייר בדורנו אנו כ'טיפוס' פתוח שמקבל הכל, אבל ניתן לראות בספריו את השמרנות שלו, והוא אוסר לקרוא אפילו ספרי פילוסופיה של הרמב"ם. בואו לא נסחף לפלורליזם מיותר... וצריך להזהר מאד עם המושג של קידוש החומר, ולא לעוות אותו למקומות של ערבוב תרבויות זרות וחולניות. להיייות דתי לאומי זה עסק שדורש בירור, אחרת אפשר להגיע למקומות מאד, מאד רחוקים מהאמת] מתנצלת שגלשתי, אולם הרגשתי שיש פה בדיון דברים הדורשים הבהרה.... [ליצירה]
- [ליצירה] איזה משל שאני נוברת פה ביצירות אהבתי מאד. לא הבנתי עד תום, אבל זה כל הקסם... [ליצירה]
- [ליצירה] ממש מזכיר לי שבגוש קטיף ת"ו בשבוע שלפני החורבן,כשהצבא הביא מדבקות לאריזה שכתוב עליהן "שביר" לקחנו את המדבקות הללו לפני הפינוי והדבקנו על לבותינו באופן סימבולי. מה עוד שלפי הזכור לי המדבקות היו בצבע כתום, אז בכלל... אהבתי. הוא נראה קצת כמו חיה רדופה, וזה צמרר אותי קצת, אבל אני מניחה שלכך התכוון המשורר... [ליצירה]
- [ליצירה] רילקס, חבר'ה, רילקס.... זה ילד בכיתה ד. שובל! שים משהו משלך, אנחנו נשמח לא פחות... [ליצירה]
- [ליצירה] מ צ מ ר ר ... [ליצירה]
- [ליצירה] קבל ח.ח. שפה עשירה ומשובחה! וסלח לי על השאלה- לאיזו מהפכה התכוון המשורר? [ליצירה]
- [ליצירה] --- רעיון יפה. אבל למה להפיל לפניו תפילתך? ללדת לפניו תפילתך! [ליצירה]
- [ליצירה] ממש תודה על ההארה. המשפט הזה לקוח בהשראת הרב אבינר. כשהינו בבית הכנסת בנווה דקלים הוא סיפר שבדרכו לגוש הוא שם בגד ים בתיקו, כדי שאחרי שתתבטל הגזירה הוא יוכל ללכת לים, אולם כעת הוא רק טובע בים של דמעות ובכי. לענין הליטוש- א. ככלל, הסיפור כתוב בצורה נורא גולמית, בשפה קצת ילדותית ומבולבלת. כתבתי אוו בערך חודש לאחר הגירוש ואופן הכתיבה ממש מגדיר את התחושה- שכולנו פתאום ילדים אבודים ומבולבלים. התלבטתי אם לשכתב את הסיפור שיראה פחות חובבני, אבל חשוב היה לי להעביר את התחושה הזו דרך השפה. מקוה שהצלחתי. ב.ומה עוד שאנשי הגוש הם בשבילי סמל לאנשים-ילדים שכאלה, עם אמונה גדולה ושמחה תמימה שכל כך חסרה בדור הציני הזה. ושוב תודה, שבוע טוב, בציפיה לישועה [ליצירה]
- [ליצירה] שאלה ליוצר- כשאתה כותב 'התקווה'- אתה מתכון כסמל למדינת ישראל, או תקווה באופן כללי? כי אם כונתך לתקוה באופן כללי, אז חוששתני שאינך אלא טועה... אחרי כל כך הרבה זמן להרים ידיים? לא חבל, שניה לפני קו הסיום?...עד כאן לענין התוכן. לענין הסגנון, מאד מאד אהבתי את השימוש במונחים של חירום וצבא. אצלי באופן אישי זה יצר תחושה של 'ישראליות' שממש הוסיפה. בקיצור- ממש אמנות. [ליצירה]
תגובות