[ליצירה]
ניצן ופרח
נראה לי שדוקא התוספת של ה"מתים כמוני" היא לא כל כך מיותרת. היא גם מדגישה את ההבדל בין אליהו הנביא, שלא ידע טעם מוות, והתינוק הקטן, שלא זכה לטעום טעם אמיתי של חיים.
אמנם הרמיזות היו מספיקות להבנה גם ללא ה"בוטות", ובכל אופן, אני לא רואה בה דבר שחונק את זרימת השיר, אלא מוסיף דרמטיות שיש לה מקום בשיר כגון זה.
[ליצירה]
ממש תודה על ההארה.
המשפט הזה לקוח בהשראת הרב אבינר. כשהינו בבית הכנסת בנווה דקלים הוא סיפר שבדרכו לגוש הוא שם בגד ים בתיקו, כדי שאחרי שתתבטל הגזירה הוא יוכל ללכת לים, אולם כעת הוא רק טובע בים של דמעות ובכי.
לענין הליטוש-
א. ככלל, הסיפור כתוב בצורה נורא גולמית, בשפה קצת ילדותית ומבולבלת. כתבתי אוו בערך חודש לאחר הגירוש ואופן הכתיבה ממש מגדיר את התחושה- שכולנו פתאום ילדים אבודים ומבולבלים. התלבטתי אם לשכתב את הסיפור שיראה פחות חובבני, אבל חשוב היה לי להעביר את התחושה הזו דרך השפה. מקוה שהצלחתי.
ב.ומה עוד שאנשי הגוש הם בשבילי סמל לאנשים-ילדים שכאלה, עם אמונה גדולה ושמחה תמימה שכל כך חסרה בדור הציני הזה.
ושוב תודה, שבוע טוב, בציפיה לישועה
תגובות