איך נשלכתי מוטלת
כנשוכת נבואה
אחר יצירה
שיש עימה חרון
אף
פעם כעת הזו
נמתחה נפשי
כבמיטת סדום
***
ורוחי שלי
כולה
עמודי הכוסף
גל י-ה
-
בחיפושים, ולא בחקירות
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] המעגל הבלתי פוסק כרוניקה של אכילה ידועה מראש... כואב... [ליצירה]
- [ליצירה] נוגע כל כך... אמא יש רק אחת... ממש הצלחת להעביר את התחושה שהזכרון מקיף מכל עבר. [ליצירה]
- [ליצירה] חזק ונוגע. התחברתי [ליצירה]
- [ליצירה] נכון... וזו עבודה כל כך קשה... [ליצירה]
- [ליצירה] אי, אי, אי... אין ספק. בהחלט מוציא את החשק להתחתן אי פעם... ממש מזכיר לי את המבנה הקבלי שהרב גיזנבורג מציג בספר 'ברית הנישואין', לענין ה'רצוא ושוב' וההבדלים בין הגבר לאשה בענין. [ליצירה]
- [ליצירה] --- רעיון יפה. אבל למה להפיל לפניו תפילתך? ללדת לפניו תפילתך! [ליצירה]
- [ליצירה] מצחיק: משום מה כשקרתי את השיר חשבתי על אירלנד, ורק בקריאה השניה שמי לב שאלה אכן רשמים מאירלנד. אוירה מועברת ממש טוב, בפשטות אמיתית. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הרעיון, אם כי נראה לי שזה לא מספיק "מתייפייף" כדי להיות שיר. נוטה יותר לכיון ה'מונולוג'. מזכיר לי שתמיד כשיש קשיים , אפילו קטנים, יש ענין להזכיר לעצמנו שתכל'ס- בשביל זה אנחנו כאן... מה קוראים אותו "אדם לעמל יולד", 'סיסמתי' ככל שישמע, ההתמודדות מול הקושי- היא, היא המטרה. (שמעתי מהרב טל , ואהבתי מאד) אז איך היינו אומרות באולפנה? "שנזכה"? שנזכה... נ.ב. אהבתי את ההקבלה של -אור גדול, חיוך קטן. [ליצירה]
- [ליצירה] אאוץ'... כואב... המרחק בין האב שכל כך רוצה לגונן ולנחם את בתו, ויודע מול מבטה הקפוא שלעולם לא יוכל לצמצם אותו ולהחליף את מקומה של האם, הרעיה, הנעדרת. חסרונה של האם כל כך מורגש ברגע הזה. [ליצירה]
- [ליצירה] ממש יפה. אהבתי את כל הפרטים שאתה מצליח להכניס, שהם משמעותיים אל לא עם יותר מדי טקסט. הציר "אדם-אדמה, מסובב את כל השיר, באופן מוחשי מאד, לטעמי. [ליצירה]
תגובות