[ליצירה]
ממש תודה על ההארה.
המשפט הזה לקוח בהשראת הרב אבינר. כשהינו בבית הכנסת בנווה דקלים הוא סיפר שבדרכו לגוש הוא שם בגד ים בתיקו, כדי שאחרי שתתבטל הגזירה הוא יוכל ללכת לים, אולם כעת הוא רק טובע בים של דמעות ובכי.
לענין הליטוש-
א. ככלל, הסיפור כתוב בצורה נורא גולמית, בשפה קצת ילדותית ומבולבלת. כתבתי אוו בערך חודש לאחר הגירוש ואופן הכתיבה ממש מגדיר את התחושה- שכולנו פתאום ילדים אבודים ומבולבלים. התלבטתי אם לשכתב את הסיפור שיראה פחות חובבני, אבל חשוב היה לי להעביר את התחושה הזו דרך השפה. מקוה שהצלחתי.
ב.ומה עוד שאנשי הגוש הם בשבילי סמל לאנשים-ילדים שכאלה, עם אמונה גדולה ושמחה תמימה שכל כך חסרה בדור הציני הזה.
ושוב תודה, שבוע טוב, בציפיה לישועה
[ליצירה]
תודה לך
נתת צורה למחשבות מול רבש"ע, שאנחנו המון פעמים מסתבכים בהם, ומתבלבלים, ורוצים, ונסוגים...
נגע בי. מאד נגע.
[אגב, יש משהו באינטימיות הזו של הרווקים מול רבש"ע, שהצלחת להעביר כל כך טוב. איך הבדידות פותחת צוהר אחר של כיסופים וקשר עם הקב"ה. שאני די בספק אם זה חוזר באותן העוצמות גם לאחר שנכנסים למסלול הקמת משפחה)
ושוב- תודה
[ליצירה]
ממש מזכיר לי שבגוש קטיף ת"ו
בשבוע שלפני החורבן,כשהצבא הביא מדבקות לאריזה שכתוב עליהן "שביר" לקחנו את המדבקות הללו לפני הפינוי והדבקנו על לבותינו באופן סימבולי. מה עוד שלפי הזכור לי המדבקות היו בצבע כתום, אז בכלל...
אהבתי. הוא נראה קצת כמו חיה רדופה, וזה צמרר אותי קצת, אבל אני מניחה שלכך התכוון המשורר...
[ליצירה]
אני היחידה שרואה כאן ביקורת
שנוגעת בבפנוכו של הבטן של החינוך הדתי-לאומי?...
בכל אופן- זה העביר את הנקודה בציניות מקפיאה ואמיתית.
ואל תדאג, נהר, אני לא היתי מביאה את זה בחיים לפעולות בני עקיבא...
[ליצירה]
ממש יפה. אהבתי את כל הפרטים שאתה מצליח להכניס, שהם משמעותיים אל לא עם יותר מדי טקסט. הציר "אדם-אדמה, מסובב את כל השיר, באופן מוחשי מאד, לטעמי.
תגובות