תסתכלי סביבך

תשאפי לקרבך

תלמדי לחייך.

 

חדוות חייך נעלמה

גומות לחייך התהדקו

שפתייך הלבינו

וקמטי פנייך העמיקו

כאילו רצו לצאת נגדך

לעורר את חמתך.

 

הרסת את חייך

המתת  את רגשותייך

והפכת לרדופה

מתעוררת מחלומותייך בבעתה

כשזיעה קרה ניגרת

במורד צווארך.

את נמצאת במעגל

שאין לך יכולת לצאת ממנו

ללא פגע.

 

לא נתת לעצמך מעט הפוגה

לא נשמת עמוק ברגיעה

העמסת על עצמך

מכפי יכולתך

כאילו צרותיהם של כל העולם

מונחות על כתפייך השבריריות.

 

אולי את מעלימה עין

 אולי זה בכלל נסתר ממחשבותיך

 

לא נשאר ממך דבר

אולי רק גוף

שמהלך על הקרקע

ללא נשמה.