בס"ד.
לאחר דור המבול, איימה על הבריאה , סכנה חדשה לכאורה מוזרה משהו .
אנשים נוסעים מקדם נתקעים "בבקעה" ומחליטים לגבש לעצמם "יעוד" יחודי חדש .
להתנתק כביכול מאידאולוגית הבסיס שעל בסיסה נברא העולם.דהיינו התפתחות איטית אופקית והיקפית
מגמתם של אנשי דור הפלגה היתה פסולה מהטעם הפשוט. הם במגמתם ביקשו למעשה לחתור תחת מטרת היסוד והיעד כאמור של כל הבריאה.
האדם נברא כדי שיהא דווקא נפוץ בארץ שיפרה וירבה וישכיל לשלוט ולהאחז בכל הארץ .
הוטלה עליו קודם לכל, חתירה אופקית והיקפית.
ואלה ביקשו "להתחכם" ,לקצר תווחים .
לקחו להם בקעה מסוגרת וביקשו להתגדר כאליטה השואפת למען עצמה. וכמה שיותר גבוה.
מחד כאמור "בקעה, שתגדור אותנו מפיזור. מאידך "מגדל" גבוה ככל האפשר שראשו בשמים. כמה שיותר קרוב ל"זכות" המזוקקת של האלוהים.
כאילו ביקשו לקצר את ה"היסטוריה" .להגיע חיש קל במסגרת "בקעה, עיר ומגדל ,ל"קץ הימים". עת האדם שב להתחבר עם האלוהים לכלל אותה הרמוניה נכספת..
הם באיוולתם חשבו, שהנה עתה שהם עם אחד ושפה אחת, קל להם יותר להגיע לאותה תכלית איסטרטגית יעודית.," פיזור" לחרדתם, היה ממוסס לכאורה את הכח של האחדות הממוקדת.
לכן ,ביקשו לעשות מהר "שם" [הש' בקמץ] למעלה.
במקום טיפין טפין כאן למטה בפיזור כוחות וברדיוס לכאורה אין סופי, מאופק לאופק .
מאין נלמדים דברים אלו מעיון מעמיק בתגובת הקב"ה לאמור:
"ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות"
כלומר "יזמו" דווקא מלשון זמן שהקדימו עיתם לעשות דבר מה שלא בעיתו ובעוד הם כלל לא מוכנים מבחינת "ביצור מעמדם ומצבם הפיזי והרוחני. כלומר משהו ממשי ומבוצר ואיתן כבר לא יצא מהם משום שהם מבקשים לעשות הכל מבחינת הסוף בחטף של זמן מידי ובקיצור תווחים
מכאן ברור ,שלעיתים, אחדות מוקדמת מדי של "עם אחד ושפה אחת", טומנים בחובם סיכון של ריצה נמהרת מדי קדימה .
רצון לשאוף מהר דווקא לגובה האישי האנוכי במקום לביצור האנושי הכללי- האופקי .
טיפוח ה"ראש" שבשמיים, במקום טיפוח רוחב הלב מקצה הארץ עד קצה הארץ.
אגב התורה גם דואגת להמחיש לנו כי חיש קל מהר, כי גם האינטרס הסקטוריאלי של הקבוצה יתמוסס בהמשך. שהרי תחילה דיבורם היה : "ויאמרו איש אל רעיהו" [דגש על רעיהו] ובהמשך בדיבורם כבר נשמט ה"רעהו". ככל שעולים כביכול למעלה כל אחד רוצה אך לעצמו את האלוהים.[מוכר לכם וודאי גם ממלחמת הדתות]
אם כן, אם הרמז לא הובן נומר אותו מפורשות ובפה מלא .
לתמהים על כך, שההשגחה מוליכה אותנו כעם של המון "פירודים" ושסעים יש גם ברע הזה , הרבה טוב סמוי. צריך להזהר מאד מאחדות מזויפת וכפויה של אנשים החרדים כביכול לדבר ה' המבקשים בעיניים עיורות להוליך אותנו אך במשעולים הסטוריים שאינם רלוונתיים.
המבקשים לגזור עלינו הסתגרות והתנשאות של עם סגולה ועם לבדד ישכון פסו עיתם של אלה.
עתה כשמדובר בגאולת הקץ , במעלה הדרך, גאולתינו שלנו משולבת עם כלל האנושות. אין בה "עיר" יחודית ו"מגדל" שראשו בשמים .
יש בה פיזור ונפיצות אוניברסאלית.
הניסיון להעתיק תקופות קודמות ולגזור עלינו משטר של הסתגרות כביכול להגיע שראשינו יהא בשמיים, זוהיא חתירה תחת מהות אופיה של הגאולה..
לכן, צריך ללמוד לחיות באחדות של שינויים וניגודים לקבל את השונה תוך ויכוח ידידותי לגיטימי ובעיקר פתיחות אופקית וללא רתיעה מהעולם הרחב ומכל שיש בו גם הוא ממתין לנו להגאל יחדיו..
