אני--
הַרַת אסון
תשעה תמימים באב.
צופה בחשש ל
יום בו
אפיל לפניךָ
תפילתי.
ציידת חלומות
-
נוטה לשחרר אותם לאחר שנלכדו, מתוך רחמים ואכזריות כאחד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- רעיון יפה. אבל למה להפיל לפניו תפילתך? ללדת לפניו תפילתך! [ליצירה]
- [ליצירה] הו נהדר... [ליצירה]
- [ליצירה] ** מצוין! מעורר מחשבה וכו' [ליצירה]
- [ליצירה] אשטח תפילתי ? ומדוע תשעה תמימים ? בתשעה תמימים יבוא גואל.אמן. [ליצירה]
- [ליצירה] אאוץ'. מעולה וכואב. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, יפה. אין ברצוני להשמע כפרובוקטור.. אך מכתיבתך עולה בי ארמז ראשון, שני ושלישי על הפחד, המורא הגדול מהנסתר, מהעתיד. הריון, וודאי, לא רצוי הייתי אומר. יותר מדי פריטים משקפים את המציאות הקשה: *הרת - אסון. [אם היית רוצה לתת ל"הרת" מילה טובה הטעונת צפי היית משתמשת ב"הרת גורל" וכיוצ"ב. *תשעה תמימים באב, אב יכול להוות תאריך פרטני או, לפי הבנתי, אב, חורבן, חוסר הרצון בבואו. *אפיל לפניך - קשה, כואב, אמביולנטי. כתבת "צופה בחשש", ולא "מצפה בחשש", דקדוק לשוני האומר לי שהיום הזה כבר גלוי ובהיר לפנייך, שהרי צפית בו [בדמיונך אמנם], וה"חשש" הקל הנלווה לכל דבר. אם מהשורות הקצרות האלו הוצאתי את אשר כתבתי [ולא כתבתי הכל, עדיין], השיר הצליח. תודה לך, פאתוס. [ליצירה]
- [ליצירה] מורגש מאוד. מטריד מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר! וכמה חבל שאני קוראת את זה דווקא ביום הראשון של החורף.. (את צמיחת הפרח הייתי משמיטה. זה מפר את הגבול שבין קסם לקיטש) [ליצירה]
- [ליצירה] "מחשוף ומשאלה צנועה"- מעולה! מין מיקטע מהורהר שמתאר עלילה ספציפית ומציאות כללית באותה מידה, זה נעים. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים (ורק הסוף קשה לי) [ליצירה]
- [ליצירה] זה מתוק, אבל קצר מדי, לא מספיק. [ליצירה]
- [ליצירה] ראשית, חושבת שיש להשיב לכל אדם בצורה נאותה. שנית וקונקרטית , שלוש התקופות עולות בבירור מהשיר, העניין הוא לא בתוכן, אלא בעיצובו. החרוזים נדמים מאולצים (עטו-איתו) וחלק מהמילים מפריעות לזרימה ("נמרח"?!) . אני אישית גם לא מחבבת שימוש במושגים קלישאתיים ונפוצים ("יקרת לי מחיי" "אצעד אל השקיעה"), חושבת שמשורר צריך להמציא חדשים משלו. אבל זו רק אני :-) [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין [ליצירה]
- [ליצירה] היי, איזה כיף! :-) [ליצירה]
- [ליצירה] התחלת מצוין, חבל שהסיום כבר גלש לשמאלץ נדוש. [ליצירה]
תגובות