איך אין כאב במילים "היא לעולם לא תאהב אותך כמוני"? אני ממש חש בכאב, כך שתגובתך בלתי מובנית לי, אבל זו כמובן זכותך ועל רגשות אי אפשר להתווכח. זו התחושה שלך. אני יכול לומר שלדעתי אולי את מתכחשת לכאב, אבל את וודאי תשללי זאת. רק לך התשובה. מכל מקום נהנתי מקריאת השיר.
הנה איך אין כאב:
נסה לקרוא את השיר ביתר זהירות, ותתבהר לך התמונה:
מישהו אחר חיבק מישהי אחרת, באותה הצורה שבה בעלה מחבק אותה.
אז נכון שההיא (של ההוא, שלא אכפת לה ממנו בכלל) יותר יפה, אבל האהבה (שבינה לבין בעלה) יותר גדולה...
ואם כבר נכנסתי - שיר טוב. :)
ניצן, ראשית כל לא ברור כלל אם ההתייחסות בשלוש השורות הראשונות היא לזוג אחר, שכן שתי השורות האחרונות מחזירות את ההקשר לכותבת ולבן זוגה. שנית, גם אם לשיטתך ההתייחסות בשלוש השורות הראשונות היא לזוג אחר - עדיין מה שחשוב הוא שמתעוררת תחושת כאב כאשר הכותבת רואה את אותה תנועה של אחיזה אצל הזוג האחר. הכותבת מעידה שאיננה חשה בכאב, אלא דווקא בהשלמה - וזו כאמור זכותה. אני, לעומת זאת, חש בכאב. זהו כאב על כך שאותו אהוב כבר לא נמצא. כאב על אותה אחיזה שהיתה, והעניקה חום וקירבה - ואיננה עוד. כאב שהנה יש זוג אחר שחווה את מה שחוותה הכותבת בעבר - ואיבדה. כך אני רואה את הדברים. כל אחד והתחושה שלו שעולה מהשיר. ומכל מקום, תודה על התייחסותך.
[ליצירה]
איך אין כאב במילים "היא לעולם לא תאהב אותך כמוני"? אני ממש חש בכאב, כך שתגובתך בלתי מובנית לי, אבל זו כמובן זכותך ועל רגשות אי אפשר להתווכח. זו התחושה שלך. אני יכול לומר שלדעתי אולי את מתכחשת לכאב, אבל את וודאי תשללי זאת. רק לך התשובה. מכל מקום נהנתי מקריאת השיר.
[ליצירה]
הנה איך אין כאב:
נסה לקרוא את השיר ביתר זהירות, ותתבהר לך התמונה:
מישהו אחר חיבק מישהי אחרת, באותה הצורה שבה בעלה מחבק אותה.
אז נכון שההיא (של ההוא, שלא אכפת לה ממנו בכלל) יותר יפה, אבל האהבה (שבינה לבין בעלה) יותר גדולה...
ואם כבר נכנסתי - שיר טוב. :)
[ליצירה]
ניצן, ראשית כל לא ברור כלל אם ההתייחסות בשלוש השורות הראשונות היא לזוג אחר, שכן שתי השורות האחרונות מחזירות את ההקשר לכותבת ולבן זוגה. שנית, גם אם לשיטתך ההתייחסות בשלוש השורות הראשונות היא לזוג אחר - עדיין מה שחשוב הוא שמתעוררת תחושת כאב כאשר הכותבת רואה את אותה תנועה של אחיזה אצל הזוג האחר. הכותבת מעידה שאיננה חשה בכאב, אלא דווקא בהשלמה - וזו כאמור זכותה. אני, לעומת זאת, חש בכאב. זהו כאב על כך שאותו אהוב כבר לא נמצא. כאב על אותה אחיזה שהיתה, והעניקה חום וקירבה - ואיננה עוד. כאב שהנה יש זוג אחר שחווה את מה שחוותה הכותבת בעבר - ואיבדה. כך אני רואה את הדברים. כל אחד והתחושה שלו שעולה מהשיר. ומכל מקום, תודה על התייחסותך.
[ליצירה]
התמונה כשלעצמה נעימה לעין- 3 הגוונים והמידרג המסודר של ההרים.אבל 2 דברים הפריעו לי- קו האופק עקום, והכותרת-לא ממש קולעת לדעתי-לקח לי זמן למצוא את בנ"י...
יחסית ל"תמונת טיולים" היא מוצלחת בהחלט.
[ליצירה]
אני מוכרחה להעיר משהו כללי על השימוש במטאפורות. להתחיל ולומר "לפעמים אתה כמו.." זה נהדר. להמשיך ב"כמו שחשבת על.." זה כבר מתחיל להמאיס את האנלוגיה, ולסיים ב:"אם היא ..ואם היא .." זה כבר ממש מוגזם! הקורא לא צריך שיאכילו אותו בכפית, וחזרה מוגזמת על האובייקט אליו את מנסה לדמות את הרעיון שלך (במקרה הזה-ציפורניים) הופכת את השיר לילדותי. איזכור אחד הוא בהחלט מספיק להחזיק את השיר כולו, ותמיד טוב לאתגר את הקורא- להשאיר לו מקום לחשיבה עצמאית.
ועוד משהו קטנטן.. ההערה האחרונה נותנת את התחושה שאת מזלזלת בשיר ולא לגמרי עומדת מאחוריו או רואה אותו כאיכותי. אז למה לפרסם?
תגובות