בין כל הלבן הזה
אני נזכר איך פרשנו מרכבות
חיברנו סוסים
ודהרנו.
צליפת השוט עוד נשמעת
באזניי
הקולות הסוחפים.
זה בא בהפתעה-
המכשול.
אני משחק בשלהבת הנר
מעבירה בין אצבעותיי
משחזר וחוזר..
חורף שעבר עוד היינו יחד.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] " במקום בו יכלו להפגש מבטינו..." [ליצירה]
- [ליצירה] היא ביקשה שלא אשתמש ב"תחינה" כי הרי לא נפלה על ברכיה בבכי קורע לב. בכל זאת, אם הייתה יכולה להחזיר הגלגל ולהכניס תרעלה בכוסי הייתה עושה זאת בלב שלם, סליחה- כבר לא. [ליצירה]
- [ליצירה] ירושלמי, אני עוד לא מסיים את השורה הראשונה ואני כבר יודע את השנייה, החמישית ואיך זה ייגמר. אז או שתחדש או שתחסוך מאיתנו. במחילה. [ליצירה]
- [ליצירה] "ליריקה הדדית" [ליצירה]
- [ליצירה] ?! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה צחיתי. אולי, יום אחד... מי יודע. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי ליאורה. כל המילים נאמרו. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי במיוחד את הבית האחרון. [ליצירה]
- [ליצירה] ונתתי לך שיקוי ורוד ירוק אדום ושתית מלא התוכן. פקחת את עיניי וראית שם אותי ניגשת ואמרת שלום. וכששמתי ידי ללטף נרתעת זה לא יכול להיות אמרת לא מכירה לא מבינה מאין בא ומאז מצטער על שיקוי הפלאים שנרקח. [ליצירה]
- [ליצירה] ארז, השיר יפה. לדעתי, הבית הראשון מיותר/ לא שייך. גם לא לסגנון. גם לא לגוף. (אולי להקשר- ולזאת התכוונת). ושוב, רק דעתי. [ליצירה]
תגובות