בין כל הלבן הזה
אני נזכר איך פרשנו מרכבות
חיברנו סוסים
ודהרנו.
צליפת השוט עוד נשמעת
באזניי
הקולות הסוחפים.
זה בא בהפתעה-
המכשול.
אני משחק בשלהבת הנר
מעבירה בין אצבעותיי
משחזר וחוזר..
חורף שעבר עוד היינו יחד.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כל כך יפה. אני ממש רואה. שימי פסיק אחרי המותק? [ליצירה]
- [ליצירה] כן איה, תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] מי זו היוצרת הזו ? נהנה לקרוא. [ליצירה]
- [ליצירה] יש פה הסחפות בלתי נשלטת אך לא מסודרת. מעין כתיבה אסוציאטיבית אבל העומק שהיה צריך לנבוע, משום מה לא עובר. דרוש עריכה. ואולי כך יראה: האם אני רואה סיכוי לאהבה באופק? אה - הה אינסטינקט הגעגועים הנשי זוקף את אוזניו הרגישות. ללא שליטה רצה בתבואה בין שועלים ואש בזנבי נובחת צורחת געגועי לירח - ואהבה ושלווה בשדותינו - אין. ועכשיו בזהירות יפתי, בזהירות פחדי, פן יברח ממני ליבי ואני אגרר אחריו - פחד יפתי, פחד ליבי פחד. [ליצירה]
- [ליצירה] שוב, מה טובה? ומה פירוש "מזדהה עם מה שלא"? [ליצירה]
- [ליצירה] כן. אני מרגיש יותר טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב נפלא ורעיון שחוזר על עצמו אצל המחזיקים בשירה (נפשות עדינות). רק קור העכביש- לא תוכל לו. יעטוף ברשתו קברך. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן! שנה טובה [ליצירה]
- [ליצירה] תןדה לך שן. (בינה?) [ליצירה]
- [ליצירה] הרוח... איזו מין לשון זו? [ליצירה]
תגובות