נַחַל זוֹרֵם, בְּרַגְלַיִיך נוֹגֵעַ,

צְלִיל חַרִישִי שֶל נִיפּוּץ הַגָלִים,

רוּחַ ליטְפַה שֵיעַרֵך הַשוֹפֵעַ,

אוֹר לְבַנַה את עוֹרֵך כֹה הִנְעִים.

 

את יְחֵפַה, מַבִּיטָה עִם הרוּחַ

שָם, לְכִיווּן שְאֵלַיו היא נוֹשְבָה

שָם התִקְווֹת, הַאַגָם הַמָלוּחַ

שְמִדְמַעוֹת בִּכְיָיתֵךְ פַעַם נִקְוָוה.

 

לא יִזַמְרוּ, וְאַף לא יִרַנְנוּ

כל ציפּוֹרֵי יַעַרוֹת הַשְמָמַה

עד שְשְפַתַיִיך אישור יִכוֹנְנוּ

לְעַצִירָת רְעָשֵי הַדְמָמַה.

 

את שַלִיטָה, קֵיסַרִית וְגְבֶרֶת,

נֵצֵר לִשְלוֹש אָחָיוֹת הַגוֹרָל

אָת מְלִיטָה, וְאַחַר מְסַנְוֵורֵת

כֵּן, גָם הַאוֹר לָך שַרָת נְאְצָל.

 

רוּחַ נוֹשֶבֶת מִמֵך וְאֵלָיִיך

מַיִם זוֹרְמִים רַק אַחַרֵי אישוּרֵך

זַעָה הַאֵש לְפִי צְלִיל מִילוֹתַיִיך

קַדָה הַאָרֶץ תַחְתֵי עַקֵבֵך.

 

יש בַּך מִתוֹם, בְּמוּבָן: "אין בַּך פֶּגֶם",

כְּלִיל הַשְלְמוּת כְּמוֹ יַלְדָך מִתוֹכוֹ,

נפש ורוּחַ עשה גם כְּדֶגֶם

שְהַבָּרוּא הוא על פִיו מוֹליכוֹ.

 

קוֹל שִירַתֵך הוא מַכְחִיל הַרַקִיעַ

קוֹל בִּכְיָיתֵך – מַאֲפִיר הֶעַבִים

קוֹל קְרִיאַתֵך את הַשַחָר מַפְצִיעַ

אֶרֶץ וַיָם בָּך תוֹנִים אַהַבִים.

 

 אַל תַעַזְבִינוּ, בָּדַד אַל תִיטוֹשִי

תְנִי לַנוּ צֶלֶם אוֹתָך לַעֲבוֹד

אנא, הַמְתִינִי, וְלֹא, אַל תֵּבוֹשִי

אַנוֹ כְּמֵהִים לִדְמוּתֵך עַד מְאוֹד.

 

אוֹר וְמַקוֹר וְעַזוּז תִּקְוַותֵנוּ

רֵיחַ שֶל קְטוֹרֶת לְאָף מִתְעַנֵג

אַל נַא תִּלְכִי, אַת תְשוּבַת תְפִילַתֵנוּ

יָד מְלַטֶפֶת לְעַם מִתְפַּנֵק.