יָדַעֲתִי יָדֹע שְזֶה מְאוֹד הֶגְיוֹנִי

שְזֶרֶם הַאֶחַד אֵינוֹ מַפְרִיעַ לַשֵנִי

עָמַלְתִי עַמֹל בִּשְׂדוֹת הַכּוּתְנָה

אַך אֵיפֹה, אֶשְאַל, אֶמְצַא הַשְכִינָה?

דִמְיָינתי דַמְיֵין את טַעַם הַאָבִיב

אָבַל לְשוֹנִי טַעַמָה רָק מִסַבִיב

וְדֶשֶא, כּוּרְכָּר וּבַּזֶלֶת אַז נִתְעַרְבְּבוּ,

עֵדְנָה מִסֵבִיב – בּראשי חָצַבים לִבְלְבוּ.

וְזֶרֶם הַיָם עוֹד נִמְשַך לוֹ, אַדְווה וַגָלים

הוֹלְכִים יָד בְּיָד, וְעוֹצְרִים, וְתוֹנים אַהַבִים

יָרֵחַ עִם שֶמֶש אַט-אַט יַחְלִיפוּ מַבַּט

רוּחוֹת יִנְשְבוּ לְלַטֵף אֶת כָּל מָה שְלָהַט.

וּבֶּרֶך עם יֶרֶך וְשוֹק אז פתאום יִתְלַכְּדוּ

בְּדֶרֶך כְּכֶרֶך לַכְּרַך הֵם יַחְדַיו יִצְעדו.

מִזֹאת גָם יָדַעתִי ידֹע שְזֶה עוֹד הֶגְיוֹני

שְזֶרֶם אֶחַד כְּלַל אֵינוֹ סוֹתֵר הַשֵנִי.

יַרֵחַ בַּהִיר וְלוֹהֵט אֶת הַשָמָש לוֹטֵף

מְקוֹם הִתְיַיחְדוּת לַעוֹרֵב יֵש, וְגָם לַזְאֶב.