[ליצירה]
יהודיה, אני ממליץ לך לא לכתוב בצורה המרכזית כי זה פחות קריא. לא ממש מוצלח בכל שיר.
הנה הארותיי:
חוט של משי, עדין
כמעט שקוף
כמעט בלתי מורגש. * לא מתחבר כל כך עם שאר השיר. הקשר מובן אך לא זורם.
וכשאני בבדידותי
סיבים דקים של משי
עטפוני, * למה בזמן עבר? לא שייך לזמן שבו מתחילה.
והוצפתי* געגוע. *כנ"ל
דבורים קטנות
מפזרות על עפעפי*י אבקן
מהפרח שעזבתי.
אהבה עדינה,
. חוט של געגוע
הרבה הצלחה בהמשך.... שי.
[ליצירה]
ציטוט מלווה בתגובותיי!!
למה לסבך?? אתה באמת שואל? מישהו נולד כדי ליסתלבט?? מישהו
נולד כדי לתת לעצמו רק מנוחה וחיים קלים לפי איך שהוא "זורם",
בלי מלחמות? *** לא, אבל אם אפשר בלי אז למה לא?
אני לא חושבת.
אני חושבת שחיים מלאים,מספקים-זה לא לאדם שחי על מי מנוחות *** לכי למה לא? זו המטרה בסוף. את מעדיפה למות מהתקף לב עם הרגשה שנלחמת כמו שצריך או למות עם חיוך?
,שי,אלא לאדם שחי לפי האמונה שלו-שבו, ונלחם בשביל
האמונה שלו,נלחם כדי להגיע לטוב שהוא מאמין בו. וכך--חייו
מלאים סיפוק,וחיוּת. ***זה לא מתנגד עם מה שאני חושב.
מיסי.
[ליצירה]
והמספרים
מכל הסוגים, מתחברים
חלקם נמחקים תחת ברז שוטף
וחלקם נשארים.
מכל הספרות
יצאו יחידות וכפלים
עשרות ושברים
בתוצאה אחת גדולה
תופר משוואה
לקול צפירה.
תגובות