תתנו לו להתבשל
לשיר
להתבשל
כך שאדי העָרכה יעטפו כל
כריכה
ולעולם לא נשׂבע.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מה לא מובן כאן? יש מישהו שכן הבין? [ליצירה]
- [ליצירה] כן איה, תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] נעלה בי גיחוך וגם חיוך- יפה לאללה. [ליצירה]
- [ליצירה] יותר טוב. לא פשוט. [ליצירה]
- [ליצירה] ואני אומר זאת: "נבער"? כלומר, טיפש. אולי רצתה לומר: בוער. אך לא כך. והשימוש הרבה במילים. פרסי זאת לחלקים ארוכים ורק חרוזים ללא ייחוד. למשל, "כמו שמש לוהטת, גופי נבער מהתשוקה ועוצר הזמן מלכת בכל רגע ורגע שבו רואה אותך והייתי נותנת הכל כדי שתישאר, ולא רק בדמיון ללא חומך, בלבי אני מרגישה רק קיפאון" בהצעת עריכה קלה: "כשמש הלוהטת- גופי בוער מתשוקה ועוצר הזמן מלכת, בִּרְאותי- אותךָ ולוָאי שתישאר- ולא בדמיון ללא חומך- בליבי הקיפאון". [ליצירה]
- [ליצירה] מי אמר שהאומץ הוא היעדר פחד? לכן, החלק השני של המשפט נכון. החלק הראשון מונפץ. [ליצירה]
- [ליצירה] השאלה היא: מהי חשיבותו של הצל. לא? אם הקדשת לכך שיר שלם, זה בטח אומר משהו, לפחות עלייך. [ליצירה]
- [ליצירה] עידכנתי את שמה. אולי עכשיו יותר ברור? [ליצירה]
- [ליצירה] מסר עקר. אני מבין מה שאתה אומר אבל לא זאת הייתה כוונתי. הרי, אתה השתמשת בדימוי של שנת לימודים כתיאור הרגשתך. "חדרים" ו"פרוזרורים", יש בלב. מכאן ההשאלה. נכון? אם כך- זה נכון וידוע ששנת לימודים אקדמית נפתחת באוקטובר אבל זה לא משליך על מצבך שלך (על המצב האמיתי שבו אתה שרוי ומשתמש באקדמיה רק כמטאפורה). מבין? לכן, הסיום הזה לא מספק ולא מספיק (לעניותי). [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. [ליצירה]
תגובות