יתוש ראשון
מבשר עונה מתחלפת
דם שנקרש.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אני מכיר א תהעקרון ההומאופתי אבל פה את מסיימת כשארית כפיס עץ שעלה באש. איך פתאום המים נכנסו לכאן? אני מבין את זה אסוציאטיבית אבל לתוכן.. לא ממש. אם א תרוצה לחבר זאת לכאן אולי כדאי לך להוסיף את המילה "גם". = גם מים זוכרים. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מכיר לפחות עוד עם אחד- יותר פרימיטיבי. נחשו... [ליצירה]
- [ליצירה] השיר עבר עריכה קלה (תודה לחבריי ממפגשי "צורה בעריכה"). פתוח לקבלה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה על כל התגובות ו, אני לא שובניסט. אני רק מדבר ככה לפעמים [ליצירה]
- [ליצירה] בשיר היוצרת מבטאת היטב את לבטיה בשילוב תארים מעולם התנ"ך ומעולמה הפרטי שמלא כל כך. הקורא, נכנס לתוך תוכו של העיניין ומזדהה עם ההתחבטות. לכאורה, זהו מצב ללא מוצא. לפחות כל עוד אין משהו או מישהו שיאיר את דרכה לתשובה הנכונה. לקורא קשה להחליט מה יהיה בסופו של עיניין אך בעקבות השורה האחרונה המסיימת את היצירה אין לקורא אלא לאחל הצלחה ולקוות שאלוקים והעולם יהיו בעזרה. הייתי ממליץ לקוראים לעקוב אחר השירים הבאים!! [ליצירה]
- [ליצירה] ארז, חוש הריח שלך מפותח...:) [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים, על אף שאני אופטימי ביסודי לכן לא דואג מהידיעה כי זו רק השתקפות. [ליצירה]
- [ליצירה] ארז כתמיד- אופטימי [ליצירה]
- [ליצירה] מסר כפול: 1. "ראית אותי נבוך, מבלי לומר דבר".- לא מובן. כמו שכתוב עכשיו, זו היא לא שאומרת דבר. ואתה, כוונתך שאתה לא אמרת דבר. האם כך? לכן: "ראית אותי נבוך לא אומר דבר". 3. הבית הראשון עומד לבדו. וזה טוב. 2. "אולי בפעם הבאה" אמרתי, וחשבתי, "אולי לא תהיה פעם הבאה". טוב יותר כך: "בפעם הבאה", אמרתי וחשבתי- אם תהיה "פעם הבאה". - או כפי שנראה לך שורה זו.. [ליצירה]
- [ליצירה] "כוון את החרטום לאופק". שיר אהבה. "60-90-180". (מאמא עוף). [ליצירה]
תגובות