כשהעצב מתדפק בפתח- אני שמח
כשהיאוש מציץ לפתע- אני מלא
כשרגש בא הולך ומשתלט- אני מתכופף
זהו טבעו של עולם.
קצוות.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] (בנוסח דאואיסטי משהו) [ליצירה]
- [ליצירה] חשיבה מעניינת- הקצוות והתגובה לעולם תוך שימוש בהן... (וזה מעניין כי אתמול למדתי סיפור של ר' נחמן בו מודגם איך בכל תכונה אפשר למצוא שתי קצוות - ולתעלה לטוב או לרע - טוב אבל לא אגרר לזה עכשיו :-)) מהשיר אפשר ללמוד שהקצה השני מול יאוש הוא התמלאות, האמנם? [ליצירה]
- [ליצירה] נכון מאוד רביעית. [ליצירה]
- [ליצירה] שי, זה אתה? יוחזר שי לאלתר! [ליצירה]
- [ליצירה] הי!! גם זה אני. יא מעליבן [ליצירה]
- [ליצירה] לא.... אלו רק שורות קצרות מידי בשביל להיות משהו... במחילה מכבודך..זה שיר?גם קטע לא הייתי אומרת...אולי "משפט"...?!?!?!? [ליצירה]
- [ליצירה] מפנה לשיריו של "לאו צה". דאואיסט. כדאי. [ליצירה]
- [ליצירה] הנה הן המילים היוצאות אחת אחת מלשוני הוגות בזהירות הברה ה ב ר ה מתעקבת על "קוצצצף" ו "פססס שקדים". אני סוחף איתן, נסחף איתן ואת מצטרפת. [ליצירה]
- [ליצירה] והתפשטות מתוך פשטות המונעת מדבר שטות- מצילה אותי לכתוב. [ליצירה]
- [ליצירה] חן חן לך אמיליל. שבוע ! [ליצירה]
- [ליצירה] וואי וואי! תודה רבה על הביקורת. אכן- הטעות תוקנה. על אף שהאפשרות של "העלם" עלתה אף היא בראשי. ובכן: פיסול אלים= יצירה נעלה עם דיוק רב ועוצמה המתבטאת במתאר וקוי גוף היצירה. בנוסף, אלים= השתעבדות= עבודה זרה. ומכאן, עניין למחשבה. פס. היפוך אותיתו סף. כלומר, לפני, לפני הפתח. תזכורת ולא זיכרון כי פשוט לט מדובר כאן באחד. חוצמיזה- תמשיכי לשגע!! זה תורם לך לי ו-להם. כל טוב! למה ציור חוגלות? נראה אם תצליחי לנחש [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני מעדיף את "גדלים". [ליצירה]
- [ליצירה] אוי איה, את הולכת ומשתבחת. לכי על זה. בגדול!! [ליצירה]
- [ליצירה] תןדה לך שן. (בינה?) [ליצירה]
- [ליצירה] מוכר.... [ליצירה]
- [ליצירה] תחשבי גדול. משם מתחילים הפרטים הקטנים. [ליצירה]
- [ליצירה] השיר עודכן ושופץ. ביקורות? [ליצירה]
תגובות